ענין הצמצום

קל״ח פתחי חכמה · лист 5 из 21
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
חלק ב: וסוד זה הרשימו, ר״ל סוד המצא זה הרשימו, והוא מה שאמרנו לעיל, שקשר הכחות שבספירות העליונות - זהו החק של המצא התחתונים במקומו, שהוא מלכות, החק העשירי שבעשר החוקים, שהם עשר ספירות. ועל כן קשר הכחות האחרונים שבבלתי-תכלית, שנתחברו יחד לעשות הרשימו על הדרך הזה - הוא המלכות. ובחינה זאת הוא המקום של הנבראים, כי זה הוא החק לתת להם מציאות. אך הרשימו עצמו, שהוא הכחות שנתחברו, הם השורש לתחתונים, כדלקמן:
הוא הנקרא מקום כל הנמצא, לפי שהוא נותן להם מציאות, מה שלא היה נותן הבלתי-תכליות, ר״ל שהוא נקרא מקום, לפי שעושה מעשה המקום, שמכיל העומד בו. אך אינו מקום כמקום הגשמי, שהוא מציאות מקום ממש, לעמוד בתוכו מי שעומד. שאין שייך דבר זה בספירות כיון שהם אלקות, ובאלקות אין שום מקרה גוף:
חלק ג: וזה המקום נקרא שהוא חלל, חלל ר״ל מה שיש לו בית קיבול לקבל אחרים. וזה ר״ל מדרגה אחת, שבחינתה נותנת שצריכים למצוא בה אחרים סבולים ממנה. דרך משל, מלכות נותנת בחינתה שיהיו נמצאים עולמות סבולים ממנה, כמו ענפים שלה - נקרא שיש לה בית קיבול. ועד שנמצאת היא לבדה, ואין העולמות נמצאים - בית קיבול שלה חלול. וכשימצאו העולמות סבולים בה - נקרא שחלל שלה מלא.
ואמנם עד שהיה הבלתי-תכלית שולט, היה הכל שלם בכל שלמות. כיון שנסתלק - נתגלתה המלכות, שהיא בית קיבול, וגם לא נגלתה מלאה בעולמותיה, אלא מקום חלל. ועם כל זה לא היה חלל לגמרי, כי הרי שורש העולמות העתידים לצאת היה שם בבחינת רשימו, אלא רשימו שהוא כמו אויר, שלא היו העולמות נודעים. ועל כן, אף על פי שהיה בית קיבולה מלא ממנו, היה נקרא חלל לגבי א״ס ב״ה, כי בתחלה לא היה צריך שום שלמות יותר. וכן א״ס המקיף אינו צריך שום שלמות. זה שעדיין צריך לשלמות - נקרא חלל. ולכן אחר כך כשירד הקו ועשה מן הרשימו - ספירות, הרי נקרא שמילא החלל הזה. ועל כן אמרו שהקו מילא אותו. והוא מה שאמר אחר כך, שא״ק ממלא בע״ס שלו כל החלל.
יש להקשות: מה צורך לומר שלגבי א״ס נקרא חלל, נאמר שכיון שצריך עדיין להשתלם - נקרא חלל. תשובה: הבית קיבול באותו הזמן היה מלא מן הרשימו - לא היה לו לקרא חלל. אלא שלגבי א״ס ב״ה, שהוא שלם בכל שלמות, שאין שייך בו שלמות יותר, נקרא חלל. וכן לגבי מה שהיה מלא זה המקום מן הבלתי־תכלית שנסתלק ממנו - נקרא חלל.
והוא פנוי מאור הא״ס ב״ה, דהיינו שאין הבלתי־תכלית נמצא בו כבתחלה, ר״ל שעל כן יכולים העולמות להמצא בזאת המדרגה בחלל שלה שאמרנו - שאין הבלתי־תכלית עומד שם, שאינו מניח מציאות למדרגות.
ענין זה במראה נראה: מקום חלל פנוי, מלא באור דק שנקרא רשימו, שבזה המקום יעמדו כל העולמות כלם, ור״ל הענין כמו שפרשתי.