ענין הצמצום

קל״ח פתחי חכמה · лист 7 из 21
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
חלק ב: ואף על פי כן כל המושרש שם לא היה יכול למצא, אלא אם כן הבלתי תכלית עצמו ינהג אותו, והיינו כי יש עצמים שתנועתם מצד עצמם, ויש שתנועתם מצד אחרים. דרך משל, הגוף תנועתו מצד אחר, הנשמה תנועתה מצד עצמה. ולכל זה צריך שיהיה שורש למעלה. אם כן גם באורות צריך שיהיו אורות שתנועותיהם מצד עצמם, והם שורש לעצמים שסגולתם כך, ויש שתנועתם יהיה מצד אורות אחרים, והם שורש לעצמים שסגולתם כך.
הרשימו הוא שורש לגוף, והבלתי-תכלית - לנשמה. על כן הבלתי-תכלית מתנהג בעצמו, הרשימו תנועתו על ידי הבלתי-תכלית. והבנת זה הענין הוא: אלא אם כן הבלתי-תכלית ינהג אותו, ר״ל שאף על פי שחוקות ההנהגה הם מה שמסודר ברשימו, ראשית ההנהגה אינה שם, אלא בבלתי-תכלית. ועניני הרשימו מתנהגים רק על ידו כגרזן ביד החוצב בו.
ושתי ידיעות יוצאות מן ההקדמה הזאת. א׳ - שאין מציאות למעשה הרשימו אלא על ידי הבלתי-תכלית. והב׳ - שהבלתי-תכלית הוא מנהג את הרשימו. ומלה זו מורה יותר מתנועה, שאילו לא היה הבלתי-תכלית אלא מניעה את הרשימו, היה לו לומר - לא היה יכול למצא אלא על ידי הבלתי-תכלית. אבל אנו אומרים - מנהג אותו, שהוא מנהג ומסדר עניני עצמו של הרשימו. ופירוש ב׳ ענינים אלה הוא,
הא׳ - שאין מציאות למעשה הרשימו על ידי הבלתי-תכלית. וזה, כי אף על פי שמה שפועל הא״ס ב״ה לפי התחתונים היא פעולה מוגבלת, לא מפני זה נאמר שהוא פועל אותה בדרך מוגבל כמו אדם. אלא דרך פעולתו לא תוכל להיות מושגת ממנו, כי היא דרך בלתי מוגבלת, אלא שבכח גזרת רצונו, אף על פי שהוא פועל והולך כדרכו, אין מגיע לנו אלא מה שמגיע, והיא הפעולה המוגבלת. ונמצא באמת שהפועל הוא המוגבל, לא הפעולה, שהיא דרך הוצאת הפועל. כי אין התחתונים מקבלים אלא לפי הכנתם. ועל כן כל מה שנדבר - לא נדבר אלא בפועל נגבל, שהוא מוגבל. אבל הדרך שהא״ס פועל הפועל ההוא - זה נשגב ממנו, ולא נדעהו, ולא נחקור אחריו, כי אין לנו שיכות לדעת אלא מה שנעשה - מה ענינו, אך איך נעשה - זה אי אפשר לדעת.
דרך משל, נדע שיש ספירות מצומצמות נעשות מאורו, אבל איך עשה להעלים אורו ולצמצמו - זה לא נוכל לומר. מה שאינו כן מן הצמצום ולמטה, שנוכל לומר זה. כי הרי נוכל לפרש בפרצופים חלקיהם ושליטותיהם ותולדותיהם איך יוצאים, ומה נעשה בהם בחדשם תולדות. מה שאין כן בא״ס ב״ה, שאי אפשר לומר בו חלקים ושום ענין כאלה. על כן אי אפשר לומר איך פעל, או איך מתלהטים עתה ממנו הספירות האלה. אלא שכל זה הוא פעולה בלתי-תכליתית.
ואביא לך ראיה שדרך הפעולה בכל הפעולות צריך שיהיה בלתי מוגבל. וזה, כי הנה א״ס ב״ה צריך שלא יהיה בו שום שינוי. אך שיהיה פועל בזמן אחד בדרך אחד, ובזמן אחר בדרך אחר - זה שינוי. אם כן אין הא״ס ב״ה פועל פעם בדרך אחד ופעם בדרך אחר. מוכרחים אנו לומר שפעולות הא״ס ב״ה שוים, ואותה הפעולה שמגעת לנו בגבול - הוא פועל אותה בלי גבול כדרכו, אלא שאנו מקבלים מה ששייך לנו. אמנם שלא יהיה שינוי בפעולות א״ס ב״ה - זה פשוט, שהרי א״ס ב״ה צריך להרחיק ממנו כל מקרה גוף לגמרי, והשינוי הוא מקרה גופני ודאי, אם כן לא יהיה בו. ועוד זה הדבר נתברר בדברי רשב״י זללה״ה, שאמר לא אשתני בכל אתר. וכן בר״מ שהבאתי למעלה בענין הנשמה, ע״ש.