ענין הצמצום

קל״ח פתחי חכמה · лист 9 из 21
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
חלק ג: אלא שהבלתי-תכלית אף על פי כן לא יפעול אלא מה שמושרש ברשימו, שאף על פי שאמרנו שראשית הנהגה באה מן הא״ס ב״ה לפי שלמותו, כבר גזר שלא יגיע לתחתונים מפעולתו זאת אלא אותו הסדר המוגבל, שהוא הרשימו. ואף על פי שהכוונה היא לשלמות, וגם אמיתת הפעולה היא שלמות שהכל טוב, כנ״ל בסוד, כל מה דעבד רחמנא לטב, ובסוד, “אודך ה׳ כי אנפת בי”, בהגיע הדבר לתחתונים - מתעלם השלמות, ולא יגיע להם אלא מה שנותן חק ההעלם הזה. אלא שחק ההעלם מסובב מן השלמות, עד שהוא מהלך בדרך אחד, שסופו ודאי מגיע אל השלמות כנ״ל:
והיינו כנשמה המנהגת את הגוף רק לפי מה שהוא, ושתי הוראות לענין זה, א׳ - שאין ביאת הבלתי-תכלית לנהג את הרשימו מוסיף ברשימו שום כח חדש, אלא מה שכבר מושרש בו מתנועע על ידו, וגם מסודר על ידו. ודומה לזה - נשמה בגוף, שאינה מחדשת בו כלום אלא מתנועע מה שכבר מוטבע בו. ב׳ - שענין המצא הקו של א״ס ב״ה ברשימו - הוא עצמו - שורש גוף ונשמה בעה״ז. על כן מקריהם שוים:
חלק ד: וזה נקרא קו, זה הענין שא״ס ב״ה נכנס בהנהגת הרשימו - נקרא שקו ממנו נכנס תוך החלל: קו, זהו מה שאנו אומרים שקו אחד נמשך מא״ס ב״ה המקיף, כמו צינור אחד אל תוך החלל, ושדרך הצינור הזה יורד אור מא״ס ב״ה למה שבתוך החלל, ועל ידו מתדבקים המאציל בנאצל.
והענין הוא, כי הנה בכלל הכל-יכול הוא, להיות מביט גם אל פעולת זולתו. וכיון שנתחדש מציאות הדרך המוגבל, הנה יביט עליו הא״ס ב״ה גם כן בכל יכלתו.
והרי לנו בכאן ג׳ דברים - מה שהא״ס פועל לפי שלמותו, אותם הדברים עצמם שאנחנו מקבלים אותם בגבול, ומה שאנחנו מקבלים לפי הגבול, ומה שהכל-יכול מביט אל ענין הדרך המוגבל עצמו שאנחנו מקבלים. והנה הבטת הכל-יכול - זה הוא הצינור, שגם הוא קו מא״ס ב״ה, אלא שהיא הבטה אל הרשימו לפי מה שהוא רשימו מוגבל. ומה שאנחנו מקבלים - זהו כללות הרשימו. מה שהא״ס ב״ה, פועל אותו הענין עצמו לפי שלמותו, זהו מה שנמשך מן הא״ס ב״ה אל תוך החלל דרך הצינור.
והיינו שבתוך מה שהא״ס ב״ה מביט אל הדרך המוגבל בכל-יכולתו, מתעלם ומתלבש מה שהוא פועל אותם הפעולות עצמם של הרשימו לפי שלמותו, לכן נקרא לזה צינור, ולזה אור נמשך בתוכו. וזה הנמשך הוא מה שנאמר - שהרשימו מקבל אורו מא״ס ב״ה, וכן שמתדבק המאציל בנאצל.
וזהו דוקא המנהג את הרשימו, כנשמה את הגוף. כי הבטת הכל-יכול כבר שמעת שאינה שום הארה מתחלפת מן הרשימו, אלא מביט עליו לפי מה שהוא, אך האור הזה הוא ענין המתחלף מן הרשימו, שהוא לפי השלמות העליון של א״ס ב״ה. ומה שברשימו הדברים הולכים בהעלמים וחסרונות כדלקמן - בנשמה הוא הכל לפי הטוב והשלמות. אמנם א״ס ב״ה הוא בלתי-תכלית בכל כחותיו כנ״ל, ואין ענין לבלתי-תכליתו עמנו, אלא בבחינה זאת הפרטית. דהיינו בזה הכח עצמו של המשיך הפעולה חוץ ממנו, שגם זה פועלו - ואפילו עמנו - בשלמותו ובבלתי-תכליתו. אלא שאין אנו מקבלים אלא בגבול, כקול שהיה מדבר עם משה, שלא היה נשמע אלא לו, אף על פי שהיה קול גדול ולא יסף. על כן נאמר שבזה מתדבקים המאציל בנאצל.
והנה תבין, כי הצינור - אינו שום הבחנה פרטית בעניני הפעולה כנ״ל, אלא האור הנמשך והרשימו. הרשימו הוא כלל כל חוקות השכר והעונש, שלפי זה הדרך נראה לכאורה כמה קילקולים שנתקלקלו בעולמות לפי הפגמים שפגמו החוטאים. והאור שבפנים הוא לפי דרך היחוד, שהכל טוב, ואין רע כלל, ואין פגם, בסוד, “שיחת לו לא”. והוא המנהג את הרשימו כנ״ל, שסופו יהיה רק טוב ושלמות.
ואלה הב׳ דרכים נקראים שם וכינוי. והנה א״ס ב״ה המקיף - הוא השלמות השלם, והטוב שולל את הרע, ואין שייך שם להראות הרע ותיקונו, אלא מגיד מראשית אחרית, ונראה הכל טוב. אך אחר ההעלם, דהיינו הצמצום, שם מתחלקים הדברים לב׳, דהיינו השם וכינוי כנ״ל. והכוונה - שהשם ישלוט ויתגלה בסוף הכל, ויחזיר כל הנהגות ה׳ כינוי אליו. ואז יהיה מה שהוא כבר בשלמות העליון א״ס ב״ה המקיף:
קו אחד מא״ס ב״ה, כי הרשימו, אף על פי שיש בו חלקים רבים, אינם ענינים נפרדים, אלא חלקי בנין אחד שלם. רק שלגבי דידן הם הרבה, כי אין אנו משיגים אלא כל דבר בפני עצמו. אך החידוש מה שחידש הא״ס ב״ה, הרי כבר אמרנו שאינו אלא ענין אחד לבד, ועל הכללות הזה מביט הכל-יכול בכל יכלתו בכלל אחד. וכן פועל הא״ס בשלמותו פעולה אחת. על כן נאמר שהוא קו אחד.
ותבין שאין אומרים חלק אחד, אלא קו אחד. והיינו כי בא״ס ב״ה אין הפרש חלקים, אלא בשלמותו, בכל בלתי-תכליתו, מביט אל הענין הזה. וזאת ההבטה הכללית נקרא קו, פירוש - ניצוץ, כמו ניצוץ השמש היוצא מהארת כל השמש:
הנכנס בתוך החלל, זה פשוט לפי המראה, וכמש״ל:
שבו נברא אחר כך וכו׳, שהרשימו נעשה עולמות, כדלקמן, אחר שבא הקו הזה ואסף אותו, וחילקו לחלקיו, והוא עצמו נתעלם בו. וזה מראה איך שהקו מנהג את הרשימו:
ונמצא הקו הזה, זה פשוט כמש״ל, שהקו הוא מה שהא״ס ב״ה פועל הפעולה הזאת המוגבלת עצמה לפי שלמותו: והנה הקו וכו׳, וזהו מה שאמרתי למעלה - מן הצינור, שהוא כמו הלבוש לקו עצמו. עד שנאמר שמה שירד הא״ס ב״ה תוך החלל הוא כללות קו אחד - צינור ואור נמשך בתוכו. כי הקו מחובר מב׳ אלה, ונקראים שניהם בכלל קו אחד, בדברי הרב זללה״ה:
וזה מה שהכל יכול וכו׳, וזה פשוט כמ״ש למעלה. ענין זה במראה יראה - שמא״ס ב״ה המקיף יורד קו אחד, וממלא. וזהו צינור בין הא״ס ב״ה ומה שבתוך החלל, להדבק זה עם זה: