Смеси с хамцом в Песах

Орах Хаим · симан 447 · лист 9 из 31
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה חֲתִיכָה זוֹ בְּאֶלֶף חֲתִיכוֹת יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ — כֻּלָּן אֲסוּרוֹת בַּאֲכִילָה, אֶלָּא יִמְכְּרֵם לְנָכְרִי חוּץ מִדְּמֵי אִסּוּר שֶׁבָּהֶן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה אִם נִתְעָרְבָה בְּב׳ חֲתִיכוֹת אֲחֵרוֹת יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ, כֵּיוָן שֶׁאֵין בַּחֲתִיכָה זוֹ אֶלָּא טַעַם מַשֶּׁהוּ חָמֵץ. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה אוֹ שְׁעַת הַדְּחָק, וְיָסִיר חֲתִיכָה אַחַת לְפִי הַמִּנְהָג שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ק״ט:
יזוְכֵן כַּף שֶׁהֵגִיס בּוֹ אֶחָד מֵהַתַּבְשִׁילִין הַלָּלוּ וְאַחַר כָּךְ הֵגִיס בּוֹ בַּיּוֹם (וּלְמִנְהַג מְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאוֹסְרִים נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם בְּפֶסַח אֲפִלּוּ הֵגִיס בּוֹ אַחַר מֵעֵת לְעֵת לַהֲגָסָה רִאשׁוֹנָה הַדִּין כֵּן) תַּבְשִׁיל אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד הַכַּף הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְכֵן כָּל הַכֵּלִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ תַּבְשִׁיל כְּשֶׁהוּא חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, צָרִיךְ לְהַצְנִיעָן עַד לְאַחַר הַפֶּסַח.
וְאִם נִתְעָרֵב אֶחָד מֵהַכֵּלִים הַלָּלוּ בְּאֶלֶף כֵּלִים אֲחֵרִים — צָרִיךְ לְהַצְנִיעָן כֻּלָּן עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, שֶׁחָמֵץ בְּפֶסַח אֵין לוֹ בִּטּוּל לְעוֹלָם בְּשׁוּם עִנְיָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם נִתְעָרֵב אֶחָד מִכֵּלִים הַלָּלוּ בִּשְׁנֵי כֵּלִים אֲחֵרִים — הֲרֵי הוּא בָּטֵל בְּרֹב, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נֶאֱסַר אֶלָּא מֵחֲמַת מַשֶּׁהוּ. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה אוֹ שְׁעַת הַדְּחָק, וְיָסִיר כְּלִי אַחַת לְפִי הַמִּנְהָג שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ק״ט:
יחוְכָל זֶה בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, אֲבָל קֹדֶם הַפֶּסַח, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב פֶּסַח מִשָּׁעָה שִׁשִּׁית עַד הַלַּיְלָה שֶׁהֶחָמֵץ אָסוּר אָז בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה מִן הַתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת לֹא הֶחֱמִירוּ בּוֹ חֲכָמִים יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר אִסּוּרֵי תּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ הוּא מִתְבַּטֵּל בְּשִׁשִּׁים כִּשְׁאָר אִסּוּרִין אִם נִתְעָרֵב לַח בְּלַח, וְאִם נִתְעָרֵב יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ נִתְבַּטֵּל בְּרֹב כְּמוֹ בִּשְׁאָר אִסּוּרִין (וְאֵינוֹ נִקְרָא “דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין”, דְּהַיְנוּ לְאַחַר הַפֶּסַח, כֵּיוָן שֶׁאַף לְאַחַר הַפֶּסַח אֵין לוֹ הֶתֵּר אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנִּתְבַּטֵּל בְּרֹב, שֶׁהֲרֵי הֶחָמֵץ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּעֵינוֹ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָאָה). וְכֵן אֵין רֵיחוֹ אוֹסֵר לְדִבְרֵי הַכֹּל. וְכֵן נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מֻתָּר בּוֹ לְדִבְרֵי הַכֹּל כְּמוֹ בִּשְׁאָר אִסּוּרִין. וְכֵן הַדִּין בְּחָמֵץ נֻקְשֶׁה אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת — הֲרֵי דִּינוֹ כְּחָמֵץ גָּמוּר בְּעֶרֶב פֶּסַח מִשֵּׁשׁ וּלְמַעְלָה: