ויהי בחצי הלילה

בא · лист 11 из 12
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
קלאאֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, כְּתִיב, כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה. נַעַר כְּתִיב, מ״ט. מִשּׁוּם דְּכָל זְמָן דְּלָא קַבִּילַת דְּכַר, אִתְקְרֵי נַעַר, מִדְּקַבִּילַת דְּכַר, אִתְקְרֵי נַעֲרָה. אוּף הָכָא, לֵיל עַד לָא קַבִּילַת דְּכַר. ואע״ג דִּכְתִּיב בֵּיהּ שִׁמוּרִים דְּכַר הֲוָה זַמִּין לְאִתְחַבְּרָא עִמָּהּ וּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחֲבָּר עִמָּהּ דְּכַר, כְּתִיב, הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה ליי׳ שִׁמוּרִים. שִׁמוּרִים: דְּכַר וְנוּקְבָּא. וּבְגִינֵי כַּךְ כְּתִיב הַלַּיְלָה הַזֶּה.
אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן וכו׳: ומשיב אלא הכי למדנו, כתוב, כי יהיה נערה בתולה, נַעַר כתוב, מהו הטעם. משום, שכל זמן שלא קבלה זכר, נקראת נער, משקבלה זכר נקראת נערה. אף כאן, המלכות נקראת ליל, מטרם שקבלה זכר, שהוא ז״א, ואע״פ שכתוב בו, ליל שִׁמוּרִים, לשון רבים, שמשמע, שכלול בו גם ז״א, היינו, משום שהזכר שהוא ז״א, היה עתיד להתחבר עמה, אבל עוד לא התחבר. ובשעה שהתחבר עמה זכר, כתוב הוא הלילה הזה לה׳ שמורים, שמורים, יורה על זכר ונקבה, דהיינו ז״א ומלכות. ומשום זה כתוב הלילה הזה.
קלבוּבַאֲתַר דְּאִשְׁתְּכָחוּ דְּכַר וְנוּקְבָּא, לֵית שְׁבָחָא אֶלָּא לִדְכוּרָא. וְהָכִי שלחו יִשְׂרָאֵל בְּתוּשְׁבַּחְתַּיְיהוּ. לִדְכוּרָא וְלָא לְנוּקְבָּא, הה״ד, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. דְּלֵית שְׁבָחָא בְּאֲתָר דִּדְכוּרָא וְנוּקְבָּא אִשְׁתְּכָחוּ, אֶלָּא לִדְכוּרָא. וְעַל דָּא מְחַכָּאן יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב זֶה יי׳ קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. מִשּׁוּם דְּהָכִי זַמִּין לְמֶעְבַּד לְהוּ, דִּכְתִּיב כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.
וּבַאֲתַר דְּאִשְׁתְּכָחוּ וכו׳: ובמקום שנמצאים זכר ונקבה, אין השבח אלא לזכר, וכך שבחו ישראל בתשבחות שלהם, לזכר ולא לנקבה, ז״ש זֶה אלי ואנוהו. שאין השבח, במקום שנמצאים זכר ונקבה, אלא לזכר. ועל זה מחכים ישראל, שכתוב, זֶה ה׳ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו, משום שעתיד לעשות להם כן, שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
קלגוְרָזָא דָּא הָכִי הוּא, כְּגַוְונָא דְּהָכָא לֵיל וְלַיְלָה, כַּךְ זַמִּין קב״ה לְמֶעְבַּד לְהוּ, דִּכְתִּיב שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל. מַה לְּהַלָּן שְׁמִירָה וְלֵיל, אוּף כָּאן שְׁמִירָה וְלֵיל. מַה לְּהַלָּן שְׁמִירָה וְלַיְלָה, אוּף כָּאן שְׁמִירָה וְלַיְלָה.
וְרָזָא דָּא הָכִי וכו׳: וסוד הזה כן הוא. כמו שנאמר כאן ליל ולילה, כן עתיד הקב״ה לעשות להם, שכתוב שומר מה מִּלַּיְלָה שומר מה מִלֵּיל. מה שם שמירה וְלֵיל אף כאן שמירה וְלֵיל. מה שם שמירה וְלַיְלָה אף כאן שמירה וְלַיְלָה.
קלדוְלַיְלָה אִתְקְרֵי אֲגַב דְּכוּרָא, הה״ד, אָתָא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה. בֹּקֶר: כד״א וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. דְּהוּא מִדָּתוֹ מַמָּשׁ. וּכְתִיב יי׳ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי, בֹּקֶר מַמָּשׁ.
וְלַיְלָה אִתְקְרֵי אֲגַב וכו׳: ולילה נקראת משום הזכר הכלול בה, כנ״ל. ז״ש אתא בֹּקֶר וגם לַיְלָה. שהם ז״א ומלכות, כי בֹּקֶר, פירושו, כמש״א, וישכם אברהם בבקר, שהוא מדתו ממש, דהיינו חסד דז״א שנקרא בקר. וכתוב, ה׳ בֹּקֶר תשמע קולי. היינו ג״כ, בקר ממש, שהוא ז״א במדת החסד.