התפילין

בא · лист 2 из 6
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
רלהאַרְבַּע פָּרְשִׁיָין דִּתְפִלִין בד׳ בָּתִּים, בְּאִינּוּן תְּפִלִין שֶׁל רֹאשׁ. וּכְמָה דְּאִינּוּן ד׳ פָּרְשִׁיָין בְּאִינּוּן תְּפִלִין שֶׁל רֹאשׁ, אוּף הָכִי כֻּלְּהוּ בִּתְפִלִין שֶׁל יַד בְּבַיִת א׳. דְּהָא בַּתְּפִלָה שֶׁל יַד, לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה דְּנַקְטָא מִלְּעֵילָּא. וְרָזָא דָּא, כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם. וּמִגּוֹ דְּנַקְטָא לוֹן מִלְּעֵילָּא, אִקְרֵי תְּפִלָּה, וְאִתְקַדְּשַׁת בִּקְדוּשַׁתְהוֹן אִקְרֵי קְדוּשָׁה. וְאִקְרֵי תְּפִלָּה, וּכְדֵין אִקְרֵי מַלְכוּת, מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵימָה.
אַרְבַּע פָּרְשִׁיָין דִּתְפִלִין וכו׳: ד׳ פרשיות שבתפלין הם בד׳ בתים בתפלה של ראש, וכמו שהם ד׳ בתים בתפלה של ראש כן הם כולם בתפלה של יד בבית אחד. כי בתפלה של יד, שהיא המלכות, אין לה מעצמה כלום, אלא מה שמקבלת מלמעלה, מז״א, וכיון שמקבלתם בבת אחת, ע״כ אין לה אלא בית אחד, אבל ז״א מקבלם בזה אחר זה ע״כ הם בד׳ בתים. וזה סוד כל הנחלים הולכים אל הים שהנחלים שהם השפע מז״א, הולכים אל המלכות שנקראת ים. ומשום שמקבלתם מלמעלה מבינה, היא נקראת תפלה, ומתקדשת מקדושתם ונקראת קדושה, כי מוחין דבינה נקרא קדושה. ונקרא תפלה, ואז נקראת המלכות מלכות שמים השלמה.
רלוד׳ פָּרְשִׁיָין, הָא אוֹקִימְנָא רָזָא דִּלְהוֹן, בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי. אֲבָל פָּרָשָׁה קַדְמָאָה, קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, דָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה, דְּכָלִיל כָּל ד׳ בָּתִּים, בְּרָזָא דִּנְהִירוּ עִלָּאָה, דְּנָפְקָא מֵאַיִן.
ד׳ פָּרְשִׁיָין הָא וכו׳: ד׳ פרשיות, כבר בארנו הסוד שלהם בכמה מקומות. אבל פרשה ראשונה, קדש לי כל בכור, שהיא חכמה, זו היא סוד עליון, הכולל כל ד׳ בתים, שהן חו״ב תו״מ, בסוד אור העליון, שהוא חכמה, היוצא מֵאַיִן, שהוא כתר, הנקרא אין, כי ד׳ הפרשיות, שהן חו״ב תו״מ, כל אחת כולל את כולן, ויש בכל אחת חו״ב תו״מ.
רלזוְכָל אִינּוּן ד׳ אִתְרְמִיזוּ הָכָא, קַדֶּשׁ: דָּא קְדוּשָׁה עִלָּאָה. רָזָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, דְּמִתַּמָּן כֹּלָּא אִתְקַדָּשׁ, בְּרָזָא דְּגָנִיזוּ עִלָּאָה, דְּאִתְקְרֵי קַדֶּשׁ. לִי: דָּא בִּינָה, רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, הֵיכְלָא פְּנִימָאָה. כ״ל: רָזָא דְּחֶסֶד, בְּכָל דּוּכְתָּא, בֵּין לְעֵילָּא בֵּין לְתַתָּא. בכו״ר: דָּא בֶּן בְּכוֹר, דִּכְתִּיב, בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְהַאי בֶּן בְּכוֹר, כָּלִיל כָּל סִטְרִין, וְכָל גַּוְונִין. וּבְגִין כַּךְ, קְרָא כָּלִיל כֻּלְּהוּ אַרְבַּע, בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. אֲבָל דָּא בְּאוֹרַח כְּלָל, לְמִנְדַּע דְּכֹלָּא כָּלִל בְּהַאי, אֲבָל בְּאוֹרַח פְּרָט, כָּל חַד בִּלְחוֹדוֹי, דָּא אִיהוּ פַּרְשְׁתָּא קַדְמָאָה, דְּכָלִיל כָּל שְׁאַר פָּרְשִׁיָין.
וְכָל אִינּוּן ד׳ וכו׳: וכל אלו הארבע חו״ב תו״מ, נרמזו כאן, בפרשה א׳, קדש, כי קַדֶּשׁ, היא קדושה העליונה, שהיא סוד חכמה העליונה, הנקראת קדושה, שמשם התקדש הכל בסוד הגניזו העליונה, הנקראת קדש. לִי, היא בינה, שהוא סוד עולם העליון, היכל הפנימי. כָּל, הוא סוד החסד בכל מקום, בין למעלה ובין למטה, דהיינו ת״ת מבחינת החסד. בְּכוֹר, זהו בן בכור, שכתוב, בני בכרי ישראל, דהיינו ת״ת, ובן בכר הזה, כולל כל הצדדים, וכל המראות, דהיינו שכולל עמו גם המלכות. ובזה כולל הכתוב, כָּל הארבע, חו״ב תו״מ, בסוד החכמה העליונה. שהוא פרשה ראשונה. אבל זה הוא בדרך כלל, לדעת שהכל כלול בזה, אבל בדרך פרט כל אחת בפני עצמה הוא כנגד ספירה מיוחדת. וזה הוא פרשה ראשונה, הכולל שאר הפרשות.