Срывание, помол, обработка и замес в субботу

Орах Хаим · симан 321 · лист 2 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ סְעֻדָּה אַחַת אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת אֶלָּא סָמוּךְ לַסְּעֻדָּה, אֲבָל לֹא מִסְּעֻדָּה לִסְעֻדָּה, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לִמְלוֹחַ שׁוּם דָּבָר לְהַנִּיחוֹ שֶׁלֹּא לְאָכְלוֹ לְאַלְתַּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וַאֲפִלּוּ אִם נוֹתֵן בָּהֶםֶ שֶׁמֶן בֵּין נְתִינַת הַמַּיִם לִנְתִינַת הַמֶּלַח, וְהַשֶּׁמֶן מְעַכֵּב שֶׁאֵין הַמֶּלַח מִתְעָרֵב יָפֶה עִם הַמַּיִם, וּמַתִּישׁ אֶת כֹּחוֹ מִהְיוֹת מֵי מֶלַח עַזִּין — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר.
וְאִם נוֹתֵן שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי מֶלַח וּשְׁלִישׁ מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים — אָסוּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מְעַט לְצֹרֶךְ טִבּוּל סְעֻדָּה זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹשֶׂה מֻרְיָס לִכְבּוֹשׁ בּוֹ דָּגִים, שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל מֻרְיָס לַעֲשׂוֹתוֹ כָּךְ, וְאָסוּר לִכְבּוֹשׁ בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם עִבּוּד, אוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:
דכָּל דָּבָר שֶׁהַמֶּלַח מוֹעִיל לוֹ לְשַׁנּוֹת אֶת טִבְעוֹ, לְרַכְּכוֹ אוֹ לְהַקְשׁוֹתוֹ אוֹ לְהָפִיג מְרִירוּתוֹ וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה, כְּגוֹן צְנוֹן וּבָצֵל וְשׁוּם וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִדְּבָרִים הַחֲרִיפִים, שֶׁכְּשֶׁהֵם שׁוֹהִים בְּמֶלַח הֵם מַזִּיעִים וְיוֹצֵא מְרִירוּתָם וְנַעֲשִׂים קָשִׁים, וְכֵן פּוֹלִין וַעֲדָשִׁים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בִּקְלִפָּתָן, שֶׁהַמֶּלַח מְרַכֵּךְ הַקֹּשִׁי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִצַּד קְלִפָּתָן, וְכֵן מִינֵי קִשּׁוּאִים (שֶׁקּוֹרִין אוגערקע״ס) חַיִּין שֶׁהַמֶּלַח מוֹעִיל לָהֶם, וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כְּבָשִׁים — אָסוּר לִמְלוֹחַ מֵהֶם יוֹתֵר מֵחֲתִיכָה לְבַדָּהּ כְּדֵי לְאָכְלָהּ לְאַלְתַּר, שֶׁכְּשֶׁהוּא מוֹלֵחַ שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת יַחַד, וְכָל שֶׁכֵּן יוֹתֵר — הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּכוֹבֵשׁ כְּבָשִׁים.
וַאֲפִלּוּ חֲתִיכָה אַחַת שֶׁל צְנוֹן וְכַיּוֹצֵא בוֹ — אָסוּר לְטַבְּלָהּ בְּמֶלַח לְהַשְׁהוֹתָהּ הַרְבֵּה בְּמִלְחָהּ כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מְרִירוּתָהּ אַחַר שֶׁתַּזִּיעַ, כִּי זֶהוּ דוֹמֶה לְעִבּוּד.
אֲבָל מֻתָּר לְהַטְבִּיל אֲפִלּוּ כַּמָּה חֲתִיכוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת לְבַדָּהּ, וּלְהַנִּיחָהּ לְפָנָיו כְּדֵי לְאָכְלָם לְאַלְתַּר זוֹ אַחַר זוֹ בְּלִי שִׁהוּי כָּל כָּךְ, וְאַף אִם הֵן מִשְׁתַּהִין שָׁעָה מֻעֶטֶת וּמַזִּיעִין קְצָת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָם זְמַן אָרֹךְ, אֲפִלּוּ בְּאוֹתָהּ סְעֻדָּה עַצְמָהּ, כְּגוֹן מִתְּחִלַּת הַסְּעֻדָּה עַד סוֹפָהּ, כְּדֵי שֶׁיַּזִּיעוּ הַרְבֵּה, שֶׁזֶּהוּ דוֹמֶה לְעִבּוּד, וְאָסוּר אֲפִלּוּ בַּחֲתִיכָה אַחַת לְבַדָּהּ.