Срывание, помол, обработка и замес в субботу

Орах Хаим · симан 321 · лист 4 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְלָכֵן אָסוּר לְהָדִיחַ בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח שֶׁחָל יוֹם שְׁלִישִׁי לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵאָסֵר לְבִשּׁוּל, לְפִי שֶׁהוּא אָסוּר בְּטִלְטוּל אִם הוּא בָּשָׂר קָשֶׁה שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָכֹס אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״ח.
וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רַךְ שֶׁרָאוּי לָכֹס — אֵין לְהָקֵל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְאָכְלוֹ הַיּוֹם — יֵשׁ אִסּוּר בַּהֲדָחָתוֹ מִשּׁוּם שֶׁטּוֹרֵחַ מִשַּׁבָּת לְחֹל. וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִירָקוֹת, שֶׁרְאוּיִים הַיּוֹם לַאֲכִילַת כָּל אָדָם, וְאֵינוֹ נִכָּר כְּלָל שֶׁטּוֹרֵחַ מִשַּׁבָּת לְחֹל, כִּי שֶׁמָּא יֹאכְלֵם הַיּוֹם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּשָׂר חַי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָכֹס אֶלָּא לְמִי שֶׁדַּעְתּוֹ יָפֶה, וְגַם אֵין דַּרְכּוֹ כְּלָל לְכוֹסְסוֹ חַי אֶלָּא לְבַשְּׁלוֹ, וְנִכָּר הַדָּבָר שֶׁטּוֹרֵחַ מִשַּׁבָּת לְחֹל.
וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי אֵין לְהָקֵל, שֶׁאַף שֶׁהִתִּירוּ בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי נָכְרִי כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״ז — מִכָּל מָקוֹם כָּאן אֵין הֶפְסֵד כָּל כָּךְ אִם לֹא יְדִיחֶנּוּ, שֶׁיּוּכַל לְאָכְלוֹ צָלִי:
זהַצָּרִיךְ לָדוּךְ פִּלְפְּלִין וְכַיּוֹצֵא בָהֶם לִתֵּן לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל בְּשַׁבָּת — מֻתָּר לִכְתּוֹשׁ אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי גָּדוֹל מִדֶּרֶךְ הַחֹל, כְּגוֹן בְּיָד שֶׁל סַכִּין וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אֲפִלּוּ הַרְבֵּה בְּיַחַד. אֲבָל לֹא בְּמָדוֹךְ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ שֶׁל אֶבֶן כְּדַרְכּוֹ בְּחֹל, אֶלָּא שֶׁל עֵץ וְכַיּוֹצֵא בוֹ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיָּדוּךְ גַּם כֵּן בְּתוֹךְ הַקְּעָרָה וְכַיּוֹצֵא בָהּ, אֲבָל לֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹתֵשׁ בְּיָד שֶׁל סַכִּין וְכַיּוֹצֵא בוֹ.
וְאֵין לָשׂוּם הַפִּלְפְּלִין תּוֹךְ בֶּגֶד וְיִכְתּוֹשׁ בְּסַכִּין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹלִיד רֵיחַ בַּבֶּגֶד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקי״א.
וְיֵשׁ מַתִּירִין לִכְתּוֹשׁ בַּמַּכְתֵּשׁ (וְטוֹב לְהַחֲמִיר בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר).
אֲבָל אָסוּר לְחַתְּכָם בְּסַכִּין, אֲפִלּוּ כְּדֵי לֶאֱכוֹל מִיָּד. וְהוּא הַדִּין לְכָל הַתְּבָלִין שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְאָכְלָם אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת:
חאֲבָל כָּל דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה כְּמוֹת שֶׁהוּא וְאֵינוֹ גִּדּוּלֵי קַרְקַע, שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְחִינָה כְּלָל, כְּגוֹן בָּשָׂר מְבֻשָּׁל אוֹ צָלִי אוֹ גְבִינָה וְכַיּוֹצֵא בָהֶם — מֻתָּר לַחְתּוֹךְ דַּק דַּק (אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל מִיָּד), מִפְּנֵי שֶׁאֵין טְחִינָה בָּאֳכָלִין.