Срывание, помол, обработка и замес в субботу

Орах Хаим · симан 321 · лист 5 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ הִיא גְבִינָה קָשָׁה מְאֹד — מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְלָעֳסָהּ בְּקֹשִׁי וְשֵׁם אֹכֶל עָלֶיהָ. וּמֻתָּר לְחַתְּכָהּ (אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְעוֹס) בֵּין בְּסַכִּין בֵּין בְּקַרְדֹּם אוֹ מְגֵרָה, שֶׁאַף שֶׁהֵם כֵּלִים שֶׁמְּלַאכְתָּם לְאִסּוּר — מֻתָּר לְטַלְטְלָם לְצֹרֶךְ גּוּפָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״ח.
אֲבָל אָסוּר לְגָרְרָהּ דַּק דַּק בְּמוֹרַג חָרוּץ בַּעַל פִּיפִיּוֹת (שֶׁקּוֹרִין רי״ב אייזי״ן בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז), אֲפִלּוּ כְּדֵי לֶאֱכוֹל מִיָּד, דְּכֵיוָן שֶׁהַכְּלִי מְיֻחָד לְכָךְ — הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ חֹל, כְּמוֹ שְׁחִיקַת תְּבָלִין בְּמָדוֹךְ וּבְמַכְתֶּשֶׁת, וְהוּא הַדִּין בִּכְלִי אַחֵר הַמְיֻחָד לְכָךְ:
טאֲבָל בָּשָׂר חַי, הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לְמִי שֶׁדַּעְתּוֹ יָפֶה לָכֹס אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ — אֵין שֵׁם אֹכֶל עָלָיו לְעִנְיָן זֶה, וְשַׁיָּךְ בּוֹ טְחִינָה. וְלָכֵן אָסוּר לְחַתְּכוֹ דַּק דַּק לִפְנֵי הָעוֹפוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָאוּי לַכְּלָבִים — אֵין שֵׁם אֹכֶל עָלָיו בִּשְׁבִיל כָּךְ, הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹמֵד לַכְּלָבִים אֶלָּא לְאָדָם אוֹ לְעוֹפוֹת, מֵחֲמַת חֲשִׁיבוּתוֹ, וְלָהֶם אֵינוֹ רָאוּי בְּלֹא חֲתִיכָה זוֹ:
יוְכָל זֶה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ גִּדּוּלֵי קַרְקַע, אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִגִּדּוּלֵי קַרְקַע, אֲפִלּוּ הוּא אֹכֶל גָּמוּר — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם טוֹחֵן, הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּמִינוֹ טְחִינָה, דְּהַיְנוּ בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית. וּלְפִיכָךְ, אָסוּר לַחְתּוֹךְ הַיָּרָק דַּק דַּק כְּדֵי לְאָכְלוֹ, וְכֵן גְּרוֹגְרוֹת וְחָרוּבִים לִפְנֵי זְקֵנִים. וְאִם חָתַךְ דַּק דַּק — חַיָּב מִשּׁוּם טוֹחֵן.
אֲבָל מֻתָּר לְפָרֵר הַלֶּחֶם דַּק דַּק לִפְנֵי הַתַּרְנְגוֹלִים, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם טוֹחֵן, הוֹאִיל וּכְבָר נִטְחֲנָה הַתְּבוּאָה שֶׁמִּמֶּנָּה נַעֲשָׂה הַלֶּחֶם, וְאֵין טְחִינָה אַחַר טְחִינָה.
וְכָל זֶה בְּחוֹתֵךְ וּמַנִּיחַ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל לְאַלְתַּר אֶלָּא לְאַחַר שָׁעָה, אֲבָל מֻתָּר לַחְתּוֹךְ דַּק דַּק כְּדֵי לֶאֱכוֹל לְאַלְתַּר, אוֹ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים שֶׁיֹּאכְלוּ לְאַלְתַּר, אוֹ בִּשְׁבִיל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁיֹּאכְלוּ לְאַלְתַּר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָסְרוּ עַל הָאָדָם לֶאֱכוֹל מַאֲכָלוֹ בַּחֲתִיכוֹת גְּדוֹלוֹת אוֹ קְטַנּוֹת, אִם כֵּן דֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ כָּךְ הוּא לֶאֱכוֹל גַּם בַּחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, וְכָל שֶׁהוּא דֶּרֶךְ אֲכִילָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שי״ט לְעִנְיַן בּוֹרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת כְּדֵי לְאָכְלוֹ לְאַלְתַּר, שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה הוֹאִיל וְדֶרֶךְ אֲכִילָה כָּךְ הוּא, וּמֻתָּר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה.
וְיֵשׁ מְפַקְפְּקִים עַל הֶתֵּר זֶה. וְנָכוֹן לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לִזָּהֵר לַחְתּוֹךְ אֶת הַיָּרָק (שֶׁקּוֹרִין שלאטי״ן) לַחֲתִיכוֹת גְּדוֹלוֹת קְצָת, שֶׁאָז אֵין בּוֹ מִשּׁוּם טוֹחֵן לְדִבְרֵי הַכֹּל.