פרק יא׳ — בפרטי מדת הנקיות

מסילת ישרים · лист 4 из 22
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאִם תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ: וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָנוּ שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמַשָּׂאֵנוּ וּבְמַתָּנֵנוּ לְרַצּוֹת אֶת חֲבֵרֵנוּ עַל הַמִּקָּח וְעַל שָׁוְיוֹ?
חִלּוּק גָּדוֹל יֵשׁ בַּדָּבָר, כִּי כָּל מָה שֶׁהוּא לְהַרְאוֹת אֶת הַקּוֹנִים אֲמִתַּת טוּב הַחֵפֶץ וְיָפְיוֹ, הִנֵּה הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַהוּא טוֹב וְיָשָׁר. אַךְ מָה שֶׁהוּא לְכַסּוֹת מוּמֵי חֶפְצוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא אוֹנָאָה וְאָסוּר. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בֶּאֱמוּנַת הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן.
לֹא אוֹמַר מֵעִנְיַן הַמִּדּוֹת, שֶׁהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ כָּתוּב בָּהֶם, תוֹעֲבַת ה׳ אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא פח): קָשֶׁה עָנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת מֵעָנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת וְכוּ׳. וְאָמְרוּ (שם): הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחָסְרוּ בְּלֹא דַּעַת וְלֹא יֵעָנֵשׁ.
כָּל שֶׁכֵּן עֲוֹן הָרִבִּית, שֶׁגָּדוֹל הוּא, כְּכוֹפֵר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל חָס וְשָׁלוֹם (ב״מ עא). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמו״ר לא) עַל הַפָּסוּק: בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח חָיֹה לֹא יִחְיֶה (יחזקאל יח), שֶׁאֵינוֹ חַי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, כִּי הוּא וְאָבָק שֶׁלּוֹ מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב בְּעֵינֵי ה׳. וְאֵינִי רוֹאֶה צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, שֶׁכְּבָר אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל.
אָמְנָם כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁחֶמְדַּת הַמָּמוֹן רַבָּה, כֵּן מַכְשֵׁלוֹתָיו רַבִּים. וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נָקִי מֵהֶם בֶּאֱמֶת, עִיּוּן גָּדוֹל וְדִקְדּוּק רַב צָרִיךְ לוֹ. וְאִם נִקָּה מִמֶּנּוּ יֵדַע שֶׁהִגִּיעַ כְּבָר לְמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה,
כִּי רַבִּים יִתְחַסְּדוּ בַּעֲנָפִים רַבִּים מֵעַנְפֵי הַחֲסִידוּת, וּבְעִנְיַן שִׂנְאַת הַבֶּצַע לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז הַשְּׁלֵמוּת. הוּא מָה שֶׁאָמַר צוֹפָר הַנַּעֲמָתִי לְאִיּוֹב (איוב יא): אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה, כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא.
וְהִנֵּה דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה מִפְּרָטֵי מִצְוָה אַחַת מִן הַמִּצְוֹת, וְכִפְרָטֵי חִלּוּקִים אֵלֶּה, וַדַּאי שֶׁנִּמְצָאִים בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה. אָמְנָם אֵינֶנִּי מַזְכִּיר אֶלָּא אוֹתָם שֶׁרְגִילִים רֹב בְּנֵי הָאָדָם לְהִכָּשֵׁל בָּהֶם.
וּנְדַבֵּר עַתָּה מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁגַּם הֵם מִן הַחֲמוּרִים וְהֵם שְׁנִיִּים בְּמַדְרֵגָה אֶל הַגָּזֵל, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזוֹ לְשׁוֹנָם (ב״ב קסה): רֻבָּם בְּגָזֵל וּמִעוּטָם בַּעֲרָיוֹת.
וְהִנֵּה מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִנָּקוֹת לְגַמְרֵי מִזֶּה הַחֵטְא, גַּם לוֹ תִּצְטָרֵךְ מְלָאכָה לֹא מוּעֶטֶת. כִּי אֵין בִּכְלַל הָאִסּוּר גּוּפוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַקָּרוֹב אֵלָיו. וּמִקְרָא מָלֵא הוּא (ויקרא יח): לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה.