פרק יא׳ — בפרטי מדת הנקיות

מסילת ישרים · лист 19 из 22
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְיֵשׁ עוֹד פָּחוֹת מִזֶּה, וְהוּא שֶׁקָּשֶׁה לִכְעֹס וְכַעֲסוֹ לֹא לְהַשְׁחִית וְלֹא לְכַלֵּה אֶלָּא כַּעַס מְעַט. וְכַמָּה זַעְמוֹ? רֶגַע וְלֹא יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ, מִשָּׁעָה שֶׁהַכַּעַס מִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּטֶבַע עַד שֶׁגַּם הַתְּבוּנָה תִּתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ, וְהוּא מָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, הִנֵּה זֶה חֵלֶק טוֹב וַדַּאי, כִּי טֶבַע הָאָדָם מִתְעוֹרֵר לִכְעֹס וְאִם הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַכַּעַס עַצְמוֹ לֹא יִבְעַר הַרְבֵּה וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו, שֶׁאֲפִילּוּ אוֹתוֹ הַכַּעַס הַקַּל לֹא יַעֲמֹד בּוֹ זְמַן גָּדוֹל אֶלָּא יַעֲבֹר וְיֵלֵךְ, וַדַּאי שֶׁרָאוּי לְשֶׁבַח הוּא.
וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט): תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה, אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה, וְהַיְנוּ, שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרֵר טִבְעוֹ בְּכַעַס וְהוּא בְּהִתְגַּבְּרוּתוֹ בּוֹלֵם פִּיו.
אָמְנָם, מִדָּתוֹ שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן עוֹלָה עַל כָּל אֵלֶּה, שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה מַקְפִּיד עַל שׁוּם דָּבָר וַאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל כַּעַס לֹא נַעֲשָׂה בּוֹ (שבת לא). זֶה הוּא וַדַּאי הַנָּקִי מִן הַכַּעַס מִכֹּל וָכֹל.
וְהִנֵּה אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה הִזְהִירוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לד): שֶׁלֹּא לִכְעֹס, וַאֲפִלּוּ הָרַב עַל תַּלְמִידוֹ וְהָאָב עַל בְּנוֹ, וְלֹא שֶׁלֹּא יְיַסְּרֵם, אֶלָּא יְיַסְּרֵם וִייַסְּרֵם אַךְ מִבְּלִי כַּעַס, כִּי אִם לְהַדְרִיךְ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה, וְהַכַּעַס שֶׁיַּרְאֶה לָהֶם יִהְיֶה כַּעַס הַפָּנִים לֹא כַּעַס הַלֵּב, וְאָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ז): אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר (איוב ה): כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַס. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירו׳ סה): בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָאָדָם נִכָּר: בְּכוֹסוֹ, בְּכִיסוֹ וּבְכַעְסוֹ.
הַקִּנְאָה גַּם הִיא אֵינָהּ אֶלָּא חֶסְרוֹן יְדִיעָה וְסִכְלוּת, כִּי אֵין הַמְקַנֵּא מַרְוִיחַ כְּלוּם לְעַצְמוֹ וְגַם לֹא מַפְסִיד לְמִי שֶׁהוּא מִתְקַנֵּא בּוֹ, וְאֵינוֹ אֶלָּא מַפְסִיד לְעַצְמוֹ, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב שֶׁזָּכַרְתִּי (איוב ה): וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה.
וְאָמְנָם, יֵשׁ מִי שֶׁסִּכְלוּתוֹ רַבָּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִם יִרְאֶה לַחֲבֵרוֹ אֵיזֶה טוֹבָה יִתְעַשֵּׁשׁ בְּעַצְמוֹ וְיִדְאַג וְיִצְטַעֵר עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּיָדוֹ לֹא יְהַנּוּהוּ מִצַּעַר מָה שֶׁהוּא רוֹאֶה בְּיַד חֲבֵרוֹ, וְהוּא מָה שֶׁאָמַר עָלָיו הֶחָכָם (משלי יד): וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה.