פרק יא׳ — בפרטי מדת הנקיות

מסילת ישרים · лист 14 из 22
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְהָעִנְיָן, שֶׁכָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי מָה שֶׁהוּא נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הַדּוֹר, צָרִיךְ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן לְאִישׁ כְּמוֹתוֹ, כִּי כְּפִי רְבוֹת חֲשִׁיבוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ כֵּן רָאוּי שֶׁיַּרְבֶּה זְהִירוּתוֹ בְּדִבְרֵי הָעֲבוֹדָה וְדִקְדּוּקוֹ בָּהּ, וְאִם אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה כֵּן, הֲרֵי שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל בּוֹ חָס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה הוּא, שֶׁמִּי שֶׁמַּרְבֶּה הַלִּמּוּד בָּהּ יַרְבֶּה כְּמוֹ כֵן בְּיֹשֶׁר וּבְתִקּוּן הַמִּדּוֹת, וְכָל מָה שֶׁיֶּחְסַר מִזֶּה לְמִי שֶׁמַּרְבֶּה בַּלִּמּוּד, גּוֹרֵם בִּזָּיוֹן לַלִּמּוּד עַצְמוֹ, וְזֶה חָס וְשָׁלוֹם חִלּוּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בָּהּ לְהַשִּׂיג עַל יָדָהּ שְׁלֵמוּתֵנוּ.
וְהִנֵּה גַּם שְׁמִירַת הַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים רַבָּה הִיא, כִּי הַמִּשְׁפָּטִים רַבִּים, וְכֵן אָמְרוּ (שבת יב): הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.
וַאֲפִילּוּ דִּבְרֵי הַשְּׁבוּת אַף עַל פִּי שֶׁמִּדִּבְרֵי חֲכָמִים הֵם, עִקָּרִים הֵם, וְכֵן אָמְרוּ (חגיגה טז): לְעוֹלָם אַל תְּהִי שְׁבוּת קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי סְמִיכָה שְׁבוּת הִיא וְנֶחְלְקוּ בָּהּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר.
וְאוּלָם פְּרָטֵי הַדִּינִים לְמַחְלְקוֹתָם מְבֹאָרִים הֵם אֵצֶל הַפּוֹסְקִים בְּסִפְרֵיהֶם וְכֻלָּם שָׁוִים לְחוֹבָתֵנוּ בָּם וְלַזְּהִירוּת הַמִּצְטָרֵךְ. וּמָה שֶׁקָּשֶׁה עַל הֶהָמוֹן שְׁמִירָתוֹ הוּא הַשְּׁבִיתָה מִן הָעֵסֶק וּמִדַּבֵּר בְּמַשָּׂאָם וּבְמַתָּנָם, וְאוּלָם הָאִסּוּר הַזֶּה מְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא (ישעיה נח): וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר (שבת קנ). וְהַכְּלָל הוּא, שֶׁכָּל מָה שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹתוֹ אָסוּר לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוּרוֹ אוֹ לְהַזְכִּירוֹ בְּפִיו.
וְלָכֵן אָסְרוּ לְעַיֵּן בִּנְכָסָיו לִרְאוֹת מָה שֶׁצָּרִיךְ לְמָחָר (עירובין לח), אוֹ לֵילֵךְ לְפֶתַח הַמְּדִינָה לָצֵאת בַּלַּיְלָה מְהֵרָה לַמֶּרְחָץ. וְאָסְרוּ לוֹמַר דָּבָר פְּלוֹנִי אֶעֱשֶׂה לְמָחָר אוֹ סְחוֹרָה פְּלוֹנִית אֶקְנֶה לְמָחָר, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְהִנֵּה עַד הֵנָּה דִּבַּרְתִּי מִן קְצָת הַמִּצְוֹת מָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּנֵי הָאָדָם נִכְשָׁלִים בָּהֶם עַל הָרֹב וּמֵאֵלֶּה נִלְמַד לְכָל שְׁאָר הַלָּאוִין, שֶׁאֵין לְךָ אִסּוּר שֶׁאֵין לוֹ עֲנָפִים וּפְרָטִים, מֵהֶם חֲמוּרִים וּמֵהֶם קַלִּים, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת נָקִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מִכֻּלָּם וְטָהוֹר מִכֻּלָּם.