פרק יא׳ — בפרטי מדת הנקיות

מסילת ישרים · лист 8 из 22
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְהַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת יְתֵרוֹת בָּזֶה עַל כָּל הָאִסּוּרִין, כֵּיוָן שֶׁהֵם נִכְנָסִים בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם מַמָּשׁ וְנַעֲשִׂים בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ. וּכְדֵי לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁלֹּא הַבְּהֵמוֹת הַטְּמֵאוֹת אוֹ הַשְּׁקָצִים בִּלְבַד הֵם הַטְּמֵאִים אֶלָּא גַּם הַטְּרֵפוֹת שֶׁבַּמִּין הַכָּשֵׁר עַצְמוֹ הֵם בִּכְלַל טֻמְאָה, אָמַר הַכָּתוּב (ויקרא יא): לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר.
וּבָא הַפֵּרוּשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים): אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין חֲמוֹר לְפָרָה, לָמָּה נֶאֱמַר בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר? בֵּין טְמֵאָה לְךָ וּבֵין טְהוֹרָה לְךָ, בֵּין נִשְׁחַט רֻבּוֹ שֶׁל קָנֶה, לְנִשְׁחַט חֶצְיוֹ. וְכַמָּה בֵּין רֻבּוֹ לְחֶצְיוֹ? מְלֹא הַשַּׂעֲרָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם.
וְאָמְרוּ לָשׁוֹן זֶה בְּסִיּוּם מַאֲמָרָם: וְכַמָּה בֵּין רֻבּוֹ וְכוּ׳, לְהַרְאוֹת כַּמָּה נִפְלָא כֹּחַ הַמִּצְוָה, שֶׁחוּט הַשַּׂעֲרָה מַבְדִּיל בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה מַמָּשׁ.
וְהִנֵּה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ, יַחְשֹׁב אִסּוּרֵי הַמַּאֲכָל כַּמַּאֲכָלִים הָאַרְסִיִּים אוֹ כְּמַאֲכַל שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ אֵיזֶה דָּבָר אַרְסִי. כִּי הִנֵּה אִם דָּבָר זֶה יֶאֱרַע, הֲיָקֵל אָדָם עַל עַצְמוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ?
אִם יִשָּׁאֵר לוֹ בּוֹ אֵיזֶה בֵּית מֵחוּשׁ, וַאֲפִלּוּ חֲשָׁשָׁא קְטַנָּה? וַדַּאי שֶׁלֹּא יָקֵל. וְאִם יָקֵל, לֹא יִהְיֶה נֶחְשָׁב אֶלָּא לְשׁוֹטֶה גָּמוּר.
אַף אִסּוּר הַמַּאֲכָל כְּבָר בֵּאַרְנוּ, שֶׁהוּא אֶרֶס מַמָּשׁ לַלֵּב וְלַנֶּפֶשׁ. אִם כֵּן מִי אֵפוֹא יִהְיֶה הַמֵּיקֵל בִּמְקוֹם חֲשָׁשָׁא שֶׁל אִסּוּר אִם בַּעַל שֵׂכֶל הוּא. וְעַל דָּבָר זֶה נֶאֱמַר (משלי כג): וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.
וּנְדַבֵּר עַתָּה עַל הַחֲטָאִים הַמְּצוּיִים הַנּוֹלָדִים מֵחֶבְרַת בְּנֵי הָאָדָם וְקִבּוּצָם, כְּגוֹן הוֹנָאַת דְּבָרִים, הַלְבָּנַת הַפָּנִים, הַכְשָׁלַת הָעִוֵּר בְּעֵצָה, רְכִילוּת, שִׂנְאָה וּנְקִימָה, שְׁבוּעוֹת, דְּבַר שֶׁקֶר וְחִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי מִי יֹאמַר נִקִּיתִי מֵהֶם, טָהַרְתִּי מֵאַשְׁמָה בָּם, כִּי עַנְפֵיהֶם רַבִּים וְדַקִּים עַד מְאֹד אֲשֶׁר הַהִזָּהֵר בָּם טֹרַח גָּדוֹל.
הוֹנָאַת הַדְּבָרִים בִּכְלָלָהּ, הוּא לְדַבֵּר בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ לְבַד, שֶׁיֵּבוֹשׁ מִמֶּנּוּ, כָּל שֶׁכֵּן הָאֲמִירָה בִּפְנֵי רַבִּים דָּבָר שֶׁיֵּבוֹשׁ בּוֹ, אוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁיִּגְרֹם לוֹ שֶׁיֵּבוֹשׁ.