פרק יא׳ — בפרטי מדת הנקיות

מסילת ישרים · лист 21 из 22
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הִיא הַמְּסִירָה אוֹתוֹ מִן הָעֲבוֹדָה, כִּי הִנֵּה כַּמָּה תְּפִלּוֹת נֶאֱבָדוֹת וְכַמָּה מִצְוֹת נִשְׁכָּחוֹת מִפְּנֵי רֹב הָעֵסֶק וִיגִיעַת הֲמוֹן הַסְּחוֹרָה, כָּל שֶׁכֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה. וּכְבָר אָמְרוּ זַ״ל (עירובין נה): לֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא, בְּאוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים מֵעֵבֶר לַיָּם בִּסְחוֹרָה.
וְכֵן שָׁנִינוּ (אבות פ״ב): לֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. הִיא הַמּוֹסֶרֶת אוֹתוֹ לְסַכָּנוֹת רַבּוֹת וּמַתֶּשֶׁת אֶת כֹּחוֹ בְּרוֹב הַדְּאָגָה אֲפִלּוּ אַחֲרֵי הַשִּׂיגוֹ הַרְבֵּה. וְכֵן שָׁנִינוּ (שם): מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה. הִיא הַמַּעֲבֶרֶת פְּעָמִים רַבּוֹת עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ עַל חֻקּוֹת הַשֵּׂכֶל הַטִּבְעִיִּים.
יְתֵרָה עָלֶיהָ חֶמְדַּת הַכָּבוֹד כִּי כְּבָר הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּכְבֹּשׁ הָאָדָם אֶת יִצְרוֹ עַל הַמָּמוֹן וְעַל שְׁאָר הַהֲנָאוֹת, אַךְ הַכָּבוֹד הוּא הַדּוֹחֵק, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסְבֹּל וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ פָּחוּת מֵחֲבֵרָיו. וְעַל דָּבָר זֶה נִכְשְׁלוּ רַבִּים וְנֶאֶבְדוּ.
הִנֵּה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט לֹא נִטְרַד מֵהָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא בַּעֲבוּר הַכָּבוֹד, הוּא מָה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (סנהדרין קב): תְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבִגְדוֹ וְאָמַר לוֹ, חֲזוֹר בְּךָ וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן יִשַׁי נְטַיֵּל בְּגַן עֵדֶן. אָמַר לוֹ, מִי בָּרֹאשׁ? אָמַר לוֹ, בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ. אָמַר לוֹ, אִי הָכִי לָא בָּעֵינָא.
מִי גָּרַם לְקֹרַח שֶׁיֹּאבַד הוּא וְכָל עֲדָתוֹ עִמּוֹ? אֶלָּא מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמִקְרָא מָלֵא הוּא (במדבר טז): וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה. וַחֲכָמִים זַ״ל (במדבר רבא יח) הִגִּידוּ לָנוּ כִּי כָּל זֶה נִמְשַׁךְ מִפְּנֵי שֶׁרָאָה אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל נָשִׂיא וְהָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת הוּא נָשִׂיא בִּמְקוֹמוֹ.
הוּא שֶׁגָּרַם לְפִי דַּעַת חֲכָמֵינוּ זַ״ל אֶל הַמְרַגְּלִים שֶׁיּוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ וְגָרְמוּ מִיתָה לָהֶם וּלְכָל דּוֹרָם מִיִּרְאָתָם פֶּן יִמְעַט כְּבוֹדָם בִּכְנִיסַת הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הֵם נְשִׂיאִים לְיִשְׂרָאֵל וְיַעַמְדוּ אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם.
עַל מָה הִתְחִיל שָׁאוּל לֶאֱרֹב אֶל דָּוִד, אֶלָּא מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א י״ח:ז׳): וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה הִכָּה שָׁאוּל וְגוֹ׳ וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה.
מִי גָּרַם לוֹ לְיוֹאָב שֶׁיָּמִית אֶת עֲמָשָׂא אֶלָּא הַכָּבוֹד, שֶׁאָמַר לוֹ דָּוִד (שמואל ב יט): אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים.