Благословение коэнов и непригодность коэна

Орах Хаим · симан 128 · лист 1 из 30
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם וְאֵיזֶה דְּבָרִים הַפּוֹסְלִים בְּכֹהֵן וּבוֹ ס׳ סְעִיפִים
אמִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁיְּבָרְכוּ הַכֹּהֲנִים אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה תְבָרְכוּ וְגו׳”, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם”.
וּמִשֶּׁנָּשְׂאוּ כַּפֵּיהֶם וּבֵרְכוּ פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם — יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן מִן הַתּוֹרָה. וַחֲכָמִים תִּקְּנוּ שֶׁיִּשְׂאוּ כַּפֵּיהֶם בְּכָל תְּפִלָּה מִן הַתְּפִלּוֹת שֶׁבַּיּוֹם, (וְ)שַׁחֲרִית וּמוּסָף (דְּתַעֲנִית) וּנְעִילָה וּמִנְחָה דְּתַעֲנִית, וְגַם בְּמִנְחָה שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בָּהּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, אֶלָּא שֶׁמָּנְעוּ מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ שִׁכְרוּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ״ט.
וְאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, שֶׁאִם הָיוּ עֲשָׂרָה כְּשֶׁהִתְחִיל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר י״ח וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ מִקְצָתָן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גּוֹמֵר כָּל הַתְּפִלָּה אֵין שָׁם נְשִׂיאַת כַּפַּיִם שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא אֶלָּא שֶׁקְּבָעוּהוּ חֲכָמִים בַּתְּפִלָּה אֲבָל אִם הָיוּ עֲשָׂרָה כְּשֶׁהִתְחִילוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ מִקְצָתָן — גּוֹמְרִין בִּרְכָתָם, וְהוּא שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ רֻבָּן. וְהַכֹּהֲנִים עוֹלִים לְמִנְיַן עֲשָׂרָה אוֹ רֹב עֲשָׂרָה, לְפִי שֶׁגַּם הֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם”, כְּלוֹמַר לַכֹּהֲנִים. וַאֲפִלּוּ ט׳ כֹּהֲנִים וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד — מְבָרְכִים אוֹתוֹ, שֶׁבִּרְכַּת כֹּהֲנִים נֶאֱמֶרֶת בִּלְשׁוֹן יָחִיד “יְבָרֶכְךָ וגו׳”:
בזָר שֶׁנָּשָׂא אֶת כַּפָּיו אֲפִלּוּ עִם הַכֹּהֲנִים — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” וְלֹא זָרִים, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה — עֲשֵׂה:
גכָּל כֹּהֵן שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִין שֶׁיִּתְבָּאֵר אִם לֹא עָלָה לַדּוּכָן אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת — הֲרֵי זֶה כְּעוֹבֵר בְּג׳ עֲשֵׂה: “כֹּה תְבָרְכוּ”, “אָמוֹר לָהֶם”, “וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי”. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּשֶׁקָּרָא הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר “כֹּהֲנִים”, אוֹ אִם אֶחָד מִשְּׁאָר הָעָם אָמַר לוֹ לַעֲלוֹת אוֹ לִטֹּל יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָמוֹר לָהֶם”, וּמְתַרְגְּמִנָּן “כַּד תֵּימַר לְהוֹן”. וְאִם לָאו — אֵינוֹ מְחֻיָּב כְּלָל לִשָּׂא כַּפָּיו, אֶלָּא אִם רוֹצֶה.
וְהוּא שֶׁעָקַר רַגְלָיו בָּ“עֲבוֹדָה” לַעֲלוֹת לַדּוּכָן, אֲבָל אִם לֹא עָקַר רַגְלָיו בָּ“עֲבוֹדָה” — שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה, אֲפִלּוּ הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּשֶׁקָּרְאוּ “כֹּהֲנִים”, וַאֲפִלּוּ אָמְרוּ לוֹ לַעֲלוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אָמְרוּ לוֹ קֹדֶם הָ“עֲבוֹדָה” — חַיָּב הוּא לַעֲקֹר רַגְלָיו בָּ“עֲבוֹדָה”, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל ג׳ עֲשֵׂה.