Благословение коэнов и непригодность коэна

Орах Хаим · симан 128 · лист 4 из 30
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
חכָּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳”. וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל יָדָיו שַׁחֲרִית — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל לִפְנֵי עֲלוֹתוֹ לַדּוּכָן, שֶׁתִּהְיֶה תֵּכֶף לָהּ בְּרָכָה, וְשִׁעוּר תְּכִיפָה יִתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ו, וְלָכֵן צָרִיךְ לִטֹּל סָמוּךְ לִ“רְצֵה” (וּבִ“רְצֵה” הֵם עוֹקְרִים רַגְלֵיהֶם לַעֲלוֹת לַדּוּכָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לֹא יַאֲרִיךְ בִּ“רְצֵה” וּבְ“מוֹדִים”).
וְשִׁעוּר נְטִילָה זוֹ כְּשִׁעוּר קִדּוּשׁ יָדַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, דְּהַיְנוּ עַד הַפֶּרֶק שֶׁהוּא חִבּוּר הַיָּד וְהַזְּרוֹעַ. וְאֶפְשָׁר שֶׁצָּרִיךְ גַּם כֵּן מַיִם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מִבְּרִיָּתָן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ס, וְשֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֵן מִכֹּחַ אָדָם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ״ט, וּכְמוֹ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ:
טוְאֵין לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁיּוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּנְטִילַת שַׁחֲרִית, וְלֹא הִצְרִיכוּ לִטֹּל לִפְנֵי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא כְּשֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁמִירַת יָדָיו אַחַר נְטִילַת שַׁחֲרִית. וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל.
וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁבִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית אֵין נוֹטְלִין יָדַיִם לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם וּבְמוּסָף נוֹטְלִין מִפְּנֵי הֶסַּח הַדַּעַת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מְבָרְכִין, אֲפִלּוּ אִם יָדוּעַ שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהֶסַּח הַדַּעַת אֵינוֹ פּוֹסֵל לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵל לִשְׁאָר דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְלֹא הִצְרִיכוּ לִטֹּל יָדָיו לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא כְּשֶׁנָּגְעוּ יָדָיו בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, וְלֹא דַּי לָהֶן נִקָּיוֹן בְּעָלְמָא כְּמוֹ לִשְׁאָר דִּבְרֵי תּוֹרָה.
לְפִיכָךְ אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁנָּגַע בְּמָקוֹם מְטֻנָּף אַחַר שֶׁבֵּרַךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית — לְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּב לִטֹּל וּלְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם שֵׁנִית קֹדֶם עֲלוֹתוֹ לַדּוּכָן. אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵּן, לָכֵן כָּל כֹּהֵן יָרֵא וְחָרֵד יִשְׁמֹר יָדָיו מִשְּׁעַת נְטִילָתוֹ שַׁחֲרִית שֶׁלֹּא לִגַּע בְּמָקוֹם הַמְלֻכְלָךְ שֶׁיִּתְחַיֵּב לְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם פַּעַם ב׳:
ינוֹהֲגִים שֶׁהַלֵּוִי יִצֹּק מַיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַל שֵׁם “וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי וְגו׳ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ”. וּכְדֵי שֶׁהַכֹּהֲנִים יוֹסִיפוּ קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁתָם, שֶׁמַּקְדִּישִׁים יְדֵיהֶם מִן הַלְּוִיִּם הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְּוִיִּם”.