Благословение коэнов и непригодность коэна

Орах Хаим · симан 128 · лист 21 из 30
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
מהוְכֵן מִי שֶׁרִירוֹ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ אוֹ שֶׁעֵינָיו זוֹלְפוֹת דִּמְעָה, וְכֵן סוּמָא אֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵעֵינָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, מִפְּנֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין בּוֹ.
וְאִם הָיָה דָּשׁ בְּעִירוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם רְגִילִים בּוֹ וּמַכִּירִים הַכֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹתוֹ מוּם, בֵּין שֶׁאוֹתוֹ מוּם הוּא בְּפָנָיו בֵּין בְּיָדָיו וְרַגְלָיו — יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, וַאֲפִלּוּ הוּא סוּמָא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו.
וְכָל מִי שֶׁשָּׁהָה ל׳ יוֹם בָּעִיר בְּמוּם זֶה — נִקְרָא דָּשׁ בְּעִירוֹ. וְהוּא שֶׁהִיא עִירוֹ שֶׁדָּר בָּהּ אוֹ שֶׁבָּא לָגוּר בָּהּ וְשָׁהָה בָּהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וַאֲפִלּוּ לֹא בָּא לְהִשְׁתַּקֵּעַ בָּהּ לִהְיוֹת מִבְּנֵי הָעִיר אֶלָּא בָּא לִהְיוֹת מְלַמֵּד אוֹ סוֹפֵר אוֹ מְשָׁרֵת שָׁנָה אוֹ חֲצִי שָׁנָה — נִקְרָא דָּשׁ בְּעִירוֹ בִּשְׁלֹשִׁים יוֹם, לְפִי שֶׁרְגִילִים בְּנֵי הָעִיר לִשָּׂא וְלִתֵּן עִמּוֹ בִּדְבָרִים וּמִסְתַּכְּלִין בּוֹ, וְהֶרְגֵּל עַיִן הוּא בְּלָמֶ״ד יוֹם כְּמוֹ הֶרְגֵּל הַלָּשׁוֹן שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי״ד. אֲבָל אִם הוֹלֵךְ בְּאַקְרַאי לְעִיר אַחֶרֶת וְשָׁהָה בָּהּ ל׳ יוֹם — אֵינוֹ נִקְרָא דָּשׁ בְּעִירוֹ (עַד שֶׁיִּשְׁהֶה בָּהּ י״ב חֹדֶשׁ), לְפִי שֶׁאֵין בְּנֵי הָעִיר רְגִילִין לִשָּׂא וְלִתֵּן עִמּוֹ:
מואִם מִנְהַג הַמָּקוֹם לְשַׁלְשֵׁל הַכֹּהֲנִים טַלִּית עַל פְּנֵיהֶם, אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּפָנָיו כַּמָּה מוּמִין — יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָחֹש לְהֶסַּח הַדַּעַת. אֲבָל אִם אֵין הַמִּנְהָג כֵּן וְרָצָה זֶה שֶׁמּוּם בּוֹ לְשַׁלְשֵׁל טַלִּיתוֹ — אָסוּר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרָיו — יָבוֹאוּ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וְיַסִּיחוּ דַּעְתָּם. וַאֲפִלּוּ רָצוּ כָּל הַכֹּהֲנִים לְשַׁלְשֵׁל טַלִּיתָם — אֵין לְהַתִּיר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא הֻרְגְּלוּ בְּנֵי הָעִיר לְשַׁלְשֵׁל טַלִּיתָם, כְּשֶׁיְּשַׁלְשְׁלוּ עַכְשָׁו מַכִּירִים הָעָם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם הוּא, וּבָאִין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא לְבַדּוֹ נוֹשֵׂא כַּפָּיו וּמְשַׁלְשֵׁל טַלִּיתוֹ שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגָם, שֶׁנִּכָּר שֶׁבִּשְׁבִיל מוּם שֶׁבּוֹ הוּא, וְיָבוֹאוּ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ.
וְכֵן אִם מִנְהַג הַמָּקוֹם שֶׁיְּדֵי הַכֹּהֲנִים הֵן לִפְנִים מִן הַטַּלִּית שֶׁעַל פְּנֵיהֶם, אֲפִלּוּ יֵשׁ כַּמָּה מוּמִים בְּיָדָיו — יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא הַדִּין אִם מִנְהַג הַקָּהָל לְכַסּוֹת פְּנֵיהֶם בַּטַּלִּית, אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּפָנָיו וְיָדָיו כַּמָּה מוּמִין — יִשָּׂא כַּפָּיו. וְאֵין נוֹהֲגִין כֵּן:
מזהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסְטִיס וּפוּאָה — לֹא יִשָּׂא כַּפָּיו, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בָּהֶן, אֶלָּא אִם כֵּן דָּשׁ בְּעִירוֹ. וְאִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מְלַאכְתָּם בְּכָךְ — יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ דָּשׁ בְּעִירוֹ: