Благословение коэнов и непригодность коэна

Орах Хаим · симан 128 · лист 12 из 30
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר רַשַּׁאי לְהַתְחִיל “שִׂים שָׁלוֹם” עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי רֹב הַצִּבּוּר. אֲבָל אִם יֵשׁ מִעוּט שֶׁמַּאֲרִיכִין בָּאָמֵן — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ״ד.
וּמִיָּד שֶׁמַּתְחִיל “שִׂים שָׁלוֹם” — אוֹמְרִים הַכֹּהֲנִים “רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”:
לאֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר רַשַּׁאי לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר (סִיּוּם) בְּרָכָה שֶׁל כֹּהֲנִים, מִפְּנֵי הַטֵּרוּף שֶׁמָּא תִּתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן לַחֲזֹר לְבִרְכַּת “שִׂים שָׁלוֹם”, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא מְכַוֵּן בַּעֲנִיַּת אָמֵן כָּרָאוּי — הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת וְלֹא יוּכַל לַחֲזֹר מַהֵר לִתְפִלָּתוֹ וְיִטְעֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה אָמֵן הוּא נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל תְּפִלָּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר עוֹנִין.
אֲבָל מִפְּנֵי הֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה אֵין לָחֹש בְּאָמֵן שֶׁאַחַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, לְפִי שֶׁבִּרְכַּת כֹּהֲנִים מִכְּלַל הַתְּפִלָּה הוּא.
וְאִם מֻבְטָח בְּעַצְמוֹ שֶׁיַּחֲזֹר לִתְפִלָּתוֹ בְּלֹא טֵרוּף הַדַּעַת — רַשַּׁאי. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְכָל שֶׁכֵּן עַכְשָׁו שֶׁמִּתְפַּלְלִין מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, שֶׁאֵין לָחֹש כָּל כָּךְ לְטָעוּת:
לאוְכֵן הַמַּקְרֵא אֶת הַכֹּהֲנִים, בֵּין שֶׁהוּא שְׁלִיחַ צִבּוּר בֵּין אַחֵר — לֹא יַעֲנֶה אָמֵן אַחַר סִיּוּם פָּסוּק א׳ אוֹ ב׳ שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לְכַוֵּן מַהֵר לָדַעַת לְהַתְחִיל פָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, שֶׁיִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ אֵיזוֹ פָּסוּק יֵשׁ לוֹ לְהַקְרוֹת אִם ב׳ אוֹ ג׳.
אֲבָל אַחַר בִּרְכַּת “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן” יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר לַעֲנוֹת אָמֵן אֲפִלּוּ לְפִי מִנְהָגֵנוּ שֶׁקּוֹרִין גַּם תֵּבַת “יְבָרֶכְךָ”, לְפִי שֶׁזֶּה אֵין לָחֹש כְּלָל שֶׁיִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ תְּחִלַּת הַבְּרָכָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין אֶלָּא שֶׁמָּא יִתְחַלֵּף לוֹ פָּסוּק ב׳ בְּג׳ (אֲבָל בִּתְחִלַּת הַבְּרָכָה אֵין לָחֹש לְזֶה, שֶׁמִּטַּעַם זֶה יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין מַקְרִין כְּלָל תֵּבַת “יְבָרֶכְךָ” מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָחֹש בָּהּ לְטָעוּת. וְאַף לְמִנְהָגֵנוּ שֶׁמַּקְרִין אוֹתָהּ — אֵינוֹ מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ טָעוּת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת אֲמִירָה עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה).
וַאֲפִלּוּ הוּא שְׁלִיחַ צִבּוּר — אֵין אָמֵן זֶה חָשׁוּב לוֹ הֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁנְּשִׂיאַת כַּפַּיִם הוּא מִכְּלַל הַתְּפִלָּה וְאִי אֶפְשָׁר לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּלֹא בְּרָכָה שֶׁלְּפָנָיו, וְאִם הוּא מֻבְטָח שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן מַהֵר לָדַעַת אֵיזֶה פָּסוּק יֵשׁ לוֹ לְהַקְרוֹת — רַשַּׁאי לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר פָּסוּק א׳ אוֹ ב׳, וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁמַּקְרִין מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר: