Благословение коэнов и непригодность коэна

Орах Хаим · симан 128 · лист 22 из 30
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
מחמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחְתֹּךְ הָאוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר לְאַלְפִי״ן עַיְנִי״ן וּלְעַיְנִי״ן אַלְפִי״ן, שֶׁאַף שֶׁאֵין עַיִ״ן בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁאוֹמֵר “יָאֵר ה׳” — מֵחֲזֵי כְּאוֹמֵר יָעֵר, שֶׁעַיִ״ן וְאָלֶ״ף שָׁוִין אֶצְלוֹ. וְכֵן מִי שֶׁקּוֹרֵא לְ“סִבֹּלֶת” “שִׁבֹּלֶת” וּלְ“שִׁבֹּלֶת” “סִבֹּלֶת”, וְכֵן מִי שֶׁקּוֹרֵא לְחֵתִי״ן הֵהִי״ן, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. אֶלָּא אִם כֵּן כָּל בְּנֵי עִירוֹ קוֹרְאִין כָּךְ, כְּגוֹן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם אֵינָם יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין עַיִ״ן לְאָלֶ״ף, לְפִיכָךְ לֹא שַׁיָּךְ פְּסוּל זֶה בֵּינֵינוּ.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאַף בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמְּצוּיִים הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מְאֹד שֶׁאֵין מַבְחִינִים בֵּין “שִׁבֹּלֶת” לְ“סִבֹּלֶת” — נוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם (לְפִי שֶׁאֵין הַפְּסוּל מֵחֲמַת שֶׁאֵין יָכוֹל לוֹמַר הָאוֹת כָּרָאוּי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא אֶת הָעָם לִידֵי הֶסַּח הַדַּעַת, שֶׁהֵם תְּמֵהִים עָלָיו כְּשֶׁמְּשַׁנֶּה קְרִיאַת הָאוֹתִיּוֹת, וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁהֵן רְגִילִים בְּשִׁנּוּי זֶה — אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ וְאֵין מַסִּיחִים דַּעְתָּם מִן הַבְּרָכָה. וּלְפִי זֶה אֵין לָחֹש אִם קוֹרֵא לְעַיְנִי״ן אַלְפִי״ן אֲפִלּוּ אִם כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם קוֹרִים כָּרָאוּי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין עַיִ״ן בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים — אֵין לָחֹש לְהֶסַּח הַדַּעַת.
וְעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהַפְּסוּל הוּא מִפְּנֵי שֶׁמִּשְׁתַּנָּה מַשְׁמָעוּת לְשׁוֹן הַבְּרָכָה. וְאֵין הֶתֵּר אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם קוֹרִין כָּךְ, שֶׁאֶצְלָם מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה כָּךְ הִיא):
מטקָטָן אֲפִלּוּ הוּא בֶּן י״ג שָׁנָה אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת — אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁאֵין כְּבוֹד הַצִּבּוּר לִהְיוֹת כְּפוּפִים לְבִרְכָתוֹ. אֲבָל עִם כֹּהֲנִים אֲחֵרִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים, אֲפִלּוּ אֵינוֹ בֶּן י״ג שָׁנִים שֶׁיּוֹדֵעַ לִשָּׂא אֶת כַּפָּיו — נוֹשֵׂא עִמָּהֶם כְּדֵי לְהִתְחַנֵּךְ בְּמִצְווֹת. וְרַשַּׁאי לְבָרֵךְ עַל נְשִׂיאַת כַּפָּיו, כְּמוֹ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל שְׁאָר מִצְוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר מֵהֶן מִן הַתּוֹרָה וּמְחַנְּכִין אוֹתוֹ בָּהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
וּמִשֶּׁהֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת נוֹשֵׂא כַּפָּיו אֲפִלּוּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּאַקְרַאי, וְלֹא בִּקְבִיעוּת עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ, מִשּׁוּם כְּבוֹד הַצִּבּוּר, שֶׁאֵין כְּבוֹדָם שֶׁיְּבָרְכֵם יְחִידִי בִּקְבִיעוּת מִי שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ. וְכָל מִי שֶׁהִגִּיעַ לַשָּׁנִים שֶׁרָאוּי לְהִתְמַלְּאוֹת זְקָנוֹ דְּהַיְנוּ בֶּן כ׳, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ — דִּינוֹ כְּנִתְמַלֵּא, וְנוֹשֵׂא כַּפָּיו אֲפִלּוּ יְחִידִי בְּקֶבַע.