Работы, начатые в канун и завершаемые в субботу

Орах Хаим · симан 252 · лист 7 из 11
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ אִם מַבְעִיר מֵעֵצִים שֶׁלּוֹ, וּמַדְלִיק מִנֵּר שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּשַׁבָּת מֵהַנֵּר וְהַמְּדוּרָה שֶׁהִבְעִיר בִּשְׁבִילוֹ, לְפִי שֶׁאִם יֶהֱנֶה גוּפוֹ מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת — נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בִּשְׁבִילוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף שֶׁהַנָּכְרִי מִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת עַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר עֲשִׂיַּת מְלַאכְתּוֹ הִיא שֶׁיֶּהֱנֶה גּוּף הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, שֶׁאִם לֹא הֲנָאַת גּוּף הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת — לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּלָל בְּשַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁעִקַּר עֲשִׂיַּת הַמְּלָאכָה הִיא בִּשְׁבִילוֹ — יֵשׁ לִגְזוֹר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּשַׁבָּת אִם יִהְיֶה מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית בִּשְׁבִילוֹ:
יאאֲבָל נָכְרִי שֶׁעָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל כְּלִי בְּשַׁבָּת בְּקַבְּלָנוּת, שֶׁקִּבֵּל מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְקָצַץ לוֹ שָׂכָר — מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, כֵּיוָן שֶׁהַנָּכְרִי עֲשָׂאָה לְטוֹבַת עַצְמוֹ, לְהַשְׁלִים פְּעֻלָּתוֹ וּלְקַבֵּל שְׂכָרוֹ, וְלֹא נִתְכַּוֵּן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ הַיִּשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, שֶׁאַף אִם לֹא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ לֹא יִמָּנַע הַנָּכְרִי מֵעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בְּשַׁבָּת, וְאִם כֵּן אֵין לֶאֱסוֹר לוֹ לֵהָנוֹת מִמַּה שֶּׁעָשָׂה הַנָּכְרִי לְטוֹבַת עַצְמוֹ, לְפִי שֶׁאַף אִם יִהְיֶה מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה לֹא יָבֹא לוֹמַר לַנָּכְרִי שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין מַתִּירִים לוֹ אֶלָּא כְּשֶׁמִּתְכַּוֵּן הַנָּכְרִי לְטוֹבַת עַצְמוֹ וְלֹא כְּשֶׁמִּתְכַּוֵּן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.
וְיֵשׁ אוֹסְרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי הַנִּגְמָר בְּשַׁבָּת בְּיַד נָכְרִי, וְגַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, דְּהַיְנוּ כְּשִׁעוּר שָׁהוּת שֶׁשָּׁהָה הַנָּכְרִי בְּעֵסֶק עֲשִׂיַּת הַכְּלִי בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמְּלֶאכֶת שַׁבָּת. וְכֵן יֵשׁ לִנְהוֹג לְכַתְּחִלָּה, אִם לֹא שֶׁצָּרִיךְ אֵלָיו הַכְּלִי בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז יֵשׁ לְהָקֵל.
וְאִם נִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא נִגְמַר הַכְּלִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת — יֵשׁ לְהָקֵל בְּכָל עִנְיָן, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִין לְגַמְרֵי.
(וְאִם נִגְמַר בְּיוֹם טוֹב א׳ — מֻתָּר בְּלֵיל יוֹם טוֹב ב׳ בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, עַיֵּן סִמָּן תקט״ו).
וְאִם גָּמַר הַנָּכְרִי תְּפִירַת מִנְעָלִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת, רַק שֶׁתִּקְּנָם וְהֶחֱלִיקָם בְּשַׁבָּת — מֻתָּר לְלָבְשָׁם בּוֹ בַיּוֹם לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ נֶהֱנֶה בִּלְבִישָׁתוֹ מִמְּלֶאכֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא מִמְּלֶאכֶת הַחֹל, שֶׁהֲרֵי הָיָה יָכוֹל לְלָבְשָׁם בְּלֹא תִּקּוּן זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה: