Застигнутый субботой в пути

Орах Хаим · симан 266 · лист 3 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הוְאִם הוּא מַשָּׂא כָּבֵד שֶׁלֹּא יוּכַל הַנָּכְרִי לָשֵׂאת אוֹתוֹ בְּיָדָיו — יִתֵּן גַּם הַחֲמוֹר לְנָכְרִי בְּמַתָּנָה גְמוּרָה, אוֹ יַפְקִירֶנָּה, וַאֲזַי דִּינָהּ כִּבְהֵמָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:
ואַף עַל פִּי שֶׁהִתִּירוּ לוֹ לְהַנִּיחַ כִּיסוֹ עַל חֲמוֹרוֹ — לֹא הִתִּירוּ לוֹ לִרְכּוֹב עָלָיו.
(וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִם לֹא יִרְכַּב עָלָיו וְהַכִּיס תַּחְתָּיו אֶלָּא יְהֵא הַכִּיס מְגֻלֶּה עַל חֲמוֹרוֹ, יִהְיֶהב שָׁם חֲשָׁשׁ מִלִּסְטִים שֶׁלֹּא יִגְזְלֵהוּ מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִתִּירוּ לוֹ אִסּוּר רְכִיבָה בִּדְרָכִים שֶׁלָּנוּ (שֶׁאֵין לָהֶם דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ה), וְאַף אִם לֹא נַתִּיר לוֹ הָרְכִיבָה — לֹא יָבֹא לִידֵי אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה אַף אִם יוֹלִיכֶנָּה בְּעַצְמוֹ, וּמַה הֶפְרֵשׁ לָנוּ בֵּין אִסּוּר הָרְכִיבָה וּבֵין אִסּוּר הַכַּרְמְלִית, שְׁנֵיהֶם הֵם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. לְפִיכָךְ אֵין לְהַתִּיר לוֹ (אֶלָּא טִלְטוּל הַמָּעוֹת וְהוֹלָכָה עַל יְדֵי הַבְּהֵמָה בְּלֹא עֲקִירָה וְהַנָּחָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְהוֹלִיךְ בְּעַצְמוֹ וִיטַלְטֵל גַּם כֵּן הַמָּעוֹת וְיַעֲשֶׂה גַם כֵּן עֲקִירָה וְהַנָּחָה, וּמוּטָב לְהַתִּיר לוֹ מְעַט מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִשֶּׁיַּעֲבוֹר עַל הַרְבֵּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים בְּזָדוֹן, אֲבָל) הָרְכִיבָה (אֵין לְהַתִּיר לוֹ), אֶלָּא יֵלֵךְ בְּרַגְלָיו:
זוַאֲפִלּוּ אִם הוּא צָרִיךְ לָצֵאת חוּץ לַתְּחוּם מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, וּכְשֶׁיִּרְכַּב עַל הַחֲמוֹר יִהְיוּ רַגְלָיו תְּלוּיוֹת לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים מִן הָאָרֶץ, וְכָל לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אִסּוּר תְּחוּמִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ״ח, וּכְשֶׁיֵּלֵךְ בְּרַגְלָיו יַעֲבוֹר עַל אִסּוּר תְּחוּמִין, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר תְּחוּמִין שֶׁהֵם מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן חוּץ לְי״ב מִיל לְהָאוֹמְרִים שֶׁהֵם מִן הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן יֵלֵךְ בְּרַגְלָיו, לְפִי שֶׁאַף שֶׁכְּשֶׁיִּרְכּוֹב יִהְיוּ רַגְלָיו לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹחַ תַּשְׁמִישׁוֹ, דְּהַיְנוּ עַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר שֶׁהוּא מָקוֹם נוֹחַ לְתַשְׁמִישׁ יְשִׁיבָה וְרַגְלֵי הַחֲמוֹר נוֹגְעִים בָּאָרֶץ — הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְהוֹלֵךְ בְּקָרוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגָּבוֹהַּ י׳ טְפָחִים, מִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ בּוֹ ד׳ עַל ד׳ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם תְּחוּמִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת״ד.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
שם חשש כו׳. זה נלמד מדין האוכף שלא הסכים להתיר, וכתב עיין סי׳ של״ד ס״ב, וכונתו ששם הניח בצ״ע אם יש להתיר מי שהחשיך בזמן הזה להאוסרים שם, ואף להמתירים שם היינו ג״כ כדי שלא יבאו לידי איסורא דאורייתא עיין שם במג״א, וכן כתב הט״ז שם שמא יעשה איזו מלאכה להצניע הממון עיין שם, אם כן הכא דלא שייך למימר הכי, שבודאי אם יבא לעבור על דברי תורה מחמת חמדת ממונו לא יצניענו בדרך אלא ישאנו עמו במחיצתו, שהיא שמירה המעולה כי יתן בכיס עינו, ואם כן אף אם תמצי לומר להתיר מי שהחשיך אף בזמן הזה, על כרחך היינו שלא יבא להרבות באיסור דברי סופרים, כמו שכתב ב״י סי׳ של״ד בשם מהרי״א וכן כתב העולת שבת שם, אם כן ברכיבה אין שום היתר לפי זה, דאף רכיבה היא גזירה משום מלאכה דאורייתא שמא יחתוך זמורה, ואדרבא עדיפא מינה לפי דעת השו״ע סוף סי׳ שמ״ח דהושיט ידו לכרמלית לא גזרו אפילו במזיד ובעלה באילן גזרו עיין סי׳ של״ו.
אבל בלא רכיבה משמעות כל האחרונים כאן שיש להתיר אף בזמן הזה, עיין ט״ז סוף סימן זה. וכן משמע בהדיא במג״א סקי״ח וסק״כ ועיין שם בשלטי גיבורים. וכן משמע בהדיא בט״ז סק״ד. וכן לפי מה שכתב המג״א בסק״ג דזה תלוי בפלוגתא שבסימן של״ד ס״ב, אם כן לפי מה שכתב שם המג״א בשם הב״ח כהמתירים הוא הדין הכא. אלא דלפי הטעם המבואר שם במג״א וט״ז, צריך לומר הכא כמו שכתב העולת שבת שם. וכהאי גוונא ממש כתב הט״ז עצמו בסימן רמ״ד סק״ו עיין שם, דזהו ממש כמ״ש בפנים. וכן משמע בהדיא בריש סימן שי״א דאין צריך חשש דאורייתא דוקא למאי דקיי״ל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עיין שם אלא איסור חמור של מדברי סופרים, ואם כן יש לומר דהוא הדין נמי לכיבוי איסור דברי סופרים.