Застигнутый субботой в пути

Орах Хаим · симан 266 · лист 9 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כגהָיוּ בַּשַּׂקִּים דְּבָרִים הַמִּשְׁתַּבְּרִים אִם יִפְּלוּ, כְּגוֹן כְּלֵי זְכוּכִית הָאֲסוּרִים לְטַלְטְלָם, כְּגוֹן שֶׁהֵם כּוֹסוֹת שֶׁל מַקִּיזֵי דָם שֶׁאֵין רְאוּיִים בְּשַׁבָּת לִכְלוּם, לְפִי שֶׁהֵם מְאוּסִים וְאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתוֹכָם, וּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס כָּזֶה אֵינוֹ מֻתָּר בְּטִלְטוּל בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן רָאוּי לְכַסּוֹת בּוֹ כֵּלִים וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ח, אֲבָל אֵלּוּ אֵינָן רְאוּיִים לְכָךְ, שֶׁמַּקְפִּיד עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּעִנְיָן זֶה שֶׁלֹּא יִפְּלוּ וְיִשְׁתַּבְּרוּ, כֵּיצַד יַעֲשֶׂה לִטְּלָם מֵעַל הַחֲמוֹר? מֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת וּמַנִּיחַ תַּחְתֵּיהֶם, וּמַתִּיר הַחֲבָלִים וְהַשַּׂקִּים נוֹפְלִים עַל הַכָּרִים וּכְסָתוֹת:
כדבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?יא בְּשַׂקִּים קְטַנִּים, שֶׁיָּכוֹל לִשְׁמוֹט הַכָּרִים מִתַּחְתֵּיהֶם (לִכְשֶׁיִּרְצֶה), שֶׁשּׁוֹמֵט כַּר הָעֶלְיוֹן מִתַּחְתֵּיהֶם וְנוֹפְלִים עַל הַשֵּׁנִי, וּמִן הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׁלִישִׁי, וְכֵן עַד שֶׁמַּגִּיעִים לָאָרֶץ, שֶׁהַשַּׂקִּים לֹא נַעֲשׂוּ בָּסִיס לִדְבַר הָאִסּוּר, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ הַשַּׂקִּים עֲלֵיהֶם בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא תְּחִלַּת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת.
אֲבָל אִם הֵם שַׂקִּים גְּדוֹלִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹט הַכָּרִים מִתַּחְתֵּיהֶם — אָסוּר לְהַנִּיחָן תַּחְתֵּיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁמְּבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, אֶלָּא פּוֹרְקָן מִן הַחֲמוֹר בְּנַחַת שֶׁלֹּא יִשָּׁבְרוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְרִיקָה בְּנַחַת בְּלֹא טִלְטוּל קְצָת, מִכָּל מָקוֹם הִתִּירוּ לוֹ דָּבָר זֶה מִפְּנֵי הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.
וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִסְמוֹךְ עַל הַבְּהֵמָה כְּשֶׁפּוֹרֵק מֵעָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ה:
כהוְאִם אִי אֶפְשָׁר לִפְרוֹק בְּנַחַת שֶׁלֹּא יִשָּׁבְרוּ — יֵשׁ מַתִּירִין לְהַנִּיחַ כָּרִים וּכְסָתוֹת תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁלֹּא גָזְרוּ עַל בִּטּוּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה. אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהַנִּיחָן עַל הַחֲמוֹר עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִפְּנֵי צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה:
כווְכָל זֶה בְּכֵלִים הַמֻּקְצִים שֶׁיֵּשׁ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה בִּשְׁבִירָתָן, אֲבָל אִם הָיוּ חֲתִיכוֹת זְכוּכִית רְחָבוֹת שֶׁעוֹשִׂים מֵהֶן חֲלוֹנוֹת, שֶׁאֵין בִּשְׁבִירָתָן אֶלָּא הֶפְסֵד מוּעָט, שֶׁהֲרֵי סוֹפָן לְהֵחָתֵךְ לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת — אָסוּר לְהַנִּיחַ תַּחְתֵּיהֶן כָּרִים וּכְסָתוֹת, אֲפִלּוּ הֵן מַשָּׂאוֹת קְטַנִּים שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמוֹט הַכָּרִים מִתַּחְתֵּיהֶם, מִכָּל מָקוֹם עַד שֶׁיַּסְפִּיק לְשָׁמְטָם כֻּלָּם בְּנַחַת שֶׁלֹּא יִשָּׁבְרוּ הַכֵּלִים — הֲרֵי כְּבָר הֵם מְבֻטָּלִים מֵהֵיכָנָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאָסוּר לְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֶפְסֵד.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
במה דברים אמורים בשקין כו׳. מלשון רש״י משמע קצת שצריך לשמטן, אבל אם מקצה מדעתם שיהיה שם כל היום הרי זה מבטל כלי מהיכנו. וכן כתב בהדיא במאור, עיין שם שכתב דההיא דקורה שסומכים בספסל ברפי מיירי שדעתו לשמטו אחר כך אבל אם הקצהו לכך אסור עיין שם. והר״ן הביא גם כן דעתו בתחלה, ואחר כך הביא דעת אחרים דאף אם דעתו לנער אחר כך לא שרי אלא בפסידא משום ביטול כלי למקצת שבת, דהיינו שהקצהו מדעתו למקצת שבת, ובהכי מתרץ ההיא דבולסא עיין שם.
אבל מלשון הרי״ף והרמב״ם סוף פרק כ״ה וטור וש״ע סי׳ שי״ג ס״ז משמע שכיון שאם רוצה ליטלו היה יכול שרי אף שאינו נוטלו. ואף שכך הוא גם כן לשון הגמרא, ואפילו הכי פירשו המאור שיהיה דעתו כן, מכל מקום הפוסקים לא הוה להו לתפוס לשון זה שיכולים לפרשו כפשוטו שתלוי ברצונו, אלא ודאי שכן הוא דעתם באמת. וכמו שכתבו התוס׳ דף מ״ג לענין ביטול לשעה, שכשיכול להפריחם אין כאן ביטול אף שאינו מפריחם, והוא הדין לענין ביטול לכל היום. ולפי דבריהם בשליפי זוטרי אין כאן ביטול כלל משום שבידו לשלוף מיד, דבלאו הכי אסור אפילו בהפסד מרובה לפי דעתם שלענין ביטול כלי אין חילוק בין איכא הפסד מרובה או לא, ואי איכא בשליפי זוטרי ביטול לפי שעה לפי דבריהם מאי קאמרי שם ע״ב בד״ה כבר דמה חששו כו׳, והלא לעיל כתבו דאף לרבי שמעון מיתסר משום דמבטל בשעה שהנר דולק, אלא ודאי סבירא להו דהכא אין כאן ביטול כלל שמיד יכול לשלוף. והנה המג״א בסי׳ רס״ה סק״ו וסק״ב סבירא ליה גם כן כהתוס׳, ולהכי התיר בנר של שעוה ואפילו הכי אסר כאן בשליפי זוטרי שלא במקום הפסד מרובה, וע״כ צריך לומר דכאן אינו יכול לשלוף מיד כמ״ש בפנים. וכן צריך לומר אף להר״ן, דלמה לא התירו גם בבולסא להביא כרים ולשלוף מיד דומיא דאפרוחים שיורדים על הסל ומהסל לארץ, והכא נמי כן הוא, אלא ודאי שאי אפשר, אבל גבי נר אפשר מידי, וכן גבי פחמים אי הוה אפשר הוה שרי אע״פ שאין דעתו לנערם.