Поиск хамца

Орах Хаим · симан 433 · лист 5 из 15
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל אִם גְּבוֹהִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין יַד אָדָם מַגַּעַת לְשָׁם, וְכֵן אִם הֵם נְמוּכִים לְמַטָּה מִג׳ טְפָחִים סָמוּךְ לְקַרְקַע הַבַּיִת — אֵינָם צְרִיכִים בְּדִיקָה, שֶׁמִּן הַסְּתָם לֹא נִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ. אֲבָל אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חָמֵץ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת — הֲרֵי הֵן צְרִיכִין בְּדִיקָה.
וּבְבַיִת שֶׁהַתִּינוֹקוֹת מְצוּיִין בּוֹ, אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים מִג׳ טְפָחִים צְרִיכִין בְּדִיקָה, שֶׁמָּא הִצְנִיעוּ שָׁם הַתִּינוֹקוֹת מְעַט חָמֵץ:
יחוְכָל זֶה בַּחוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים, אֲבָל הַחוֹרִים וּסְדָקִים שֶׁבַּקַּרְקָעִית הַבַּיִת צְרִיכִין בְּדִיקָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תִּינוֹקוֹת מְצוּיִין שָׁם, שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא נָפַל וְנִתְגַּלְגֵּל לְשָׁם מְעַט חָמֵץ:
יטוְאִם קַרְקָעִית הַבַּיִת הִיא מְרֻצֶּפֶת בִּנְסָרִים וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם חוֹרִים קְטַנִּים עֲמֻקִּים וְאֵין יָכוֹל לְהַכְנִיס אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ הַחוֹר לִבְדֹּק — אֵין צָרִיךְ לְקַעֲקֵעַ אֶת הַנְּסָרִים לִבְדֹּק תַּחְתֵּיהֶם.ד וַאֲפִלּוּ אִם רָאָה שֶׁנָּפַל חָמֵץ לְחוֹר זֶה הַקָּטָן, וְאִם לֹא יוֹצִיאֶנּוּ מִשָּׁם יִהְיֶה מֻנָּח שָׁם כָּל יְמֵי הַפֶּסַח — אַף עַל פִּי כֵן אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, אֶלָּא מְבַטְּלוֹ וְדַיּוֹ, שֶׁהֲרֵי עִקַּר תַּקָּנַת בְּדִיקַת הֶחָמֵץ אַחַר שֶׁבִּטְּלוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבוֹא לְאָכְלוֹ בְּפֶסַח, וְזֶה הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מֻנָּח בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכוֹ — בְּוַדַּאי לֹא יֹאכְלֶנּוּ בְּפֶסַח:
כוְכֵן הַדִּין בְּחוֹר שֶׁהוּא רָחָב וְיָכוֹל לְהַכְנִיס יָדָיו לְתוֹכוֹ אֶלָּא שֶׁהוּא עָמֹק מְאֹד וְאֵין יַד אָדָם מַגַּעַת לִבְדֹּק בְּכֻלּוֹ, בֵּין שֶׁהַחוֹר הוּא בְּכָתְלֵי הַבַּיִת, בֵּין שֶׁהוּא בְּקַרְקָעִיתוֹ — הֲרֵי הוּא בּוֹדֵק בְּתוֹכוֹ עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְהַשְּׁאָר דַּי לוֹ בְּבִטּוּל אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם וַדַּאי חָמֵץ, עַיֵּן סוֹף סִימָן תל״ח:
כאכֹּתֶל עָב מְאֹד שֶׁהוּא מְחִצָּה בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְהַחוֹר עוֹבֵר בְּתוֹכוֹ מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר — זֶה בּוֹדֵק מִצַּד זֶה עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְזֶה בּוֹדֵק מִצַּד זֶה עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת. וּשְׁאָר אֹרֶךְ הַחוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַכֹּתֶל, יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא נִתְגַּלְגֵּל לְתוֹכוֹ חָמֵץ מִצַּד זֶה, וְשֶׁמָּא נִתְגַּלְגֵּל לְתוֹכוֹ חָמֵץ מִצַּד זֶה, לְפִיכָךְ שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים לְבַטֵּל כָּל חָמֵץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲפִלּוּ אֵינָן יוֹדְעִים בְּבֵרוּר שֶׁיֵּשׁ שָׁם חָמֵץ:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ואפילו אם ראה כו׳ אין מטריחין כו׳. זה נלמד מחור עמוק שבכותל, דהשאר די בביטול אף בודאי חמץ*.
ואין לומר דשאני חור שבכותל שיש לחוש שמא יגררו חולדה ועכברים בפסח את החמץ ויניחוהו במקום מגולה, כמו שחוששין במפולת פחות משלשה טפחים**, דאם כן בבור נמי ניחוש לחולדה וברדלס המצויים בבורות (כדאיתא בגמרא גבי שפחתו של מציק כו׳) ובשפתי בורות (כדאיתא בעובדא דחולדה ובור) שמא יגררוהו משם ויניחוהו במקום מגולה, דאפילו מעיר לעיר דרכם לגרר כדאיתא במשנה וכל שכן מהבור לשפתו. ועוד חמצו של נכרי המופקד אצל ישראל לא תועיל לו מחיצה שמא יגררו ממנו העכברים ויניחו חוץ למחיצה. אלא ודאי דלגרירה לא חיישינן, כמו דלא חיישינן שמא כבר גיררו להצריך לבדוק במקומות שאין צריך בדיקה מטעם המבואר במשנה דאין לדבר סוף, הכי נמי לא חיישינן שמא יגררו בפסח משום דאין לדבר סוף, שהרי אי אפשר לבער כל חמץ שבעולם, ובתי הנכרים הם מלאים חמץ בפסח ושמא יגררו מהם. וכיון שכן אף במקום שאפשר לתקן לא מתקנינן, כמו שאין חוששין שמא גררה מזוית לזוית דיש לדבר סוף, משום דאם כן מחצר לחצר כו׳ ואין לדבר סוף, והלכך לא מחזקינן ריעותא ממקום למקום אחר, וכיון שבמקום זה עצמו שהחמץ מונח בו בזמן הביעור אי אפשר לבוא בו לידי תקלה הלכך די לו בביטול. אבל גבי מפולת שאין בה ג׳ טפחים, שבאותו מקום עצמו יוכל לבוא לידי תקלה, שהמפולת אינה אלא ככיסוי על החמץ מלמעלה ואם יחטט בה הכלב יסיר הכיסוי ויתגלה החמץ במקומו: [*]
ואין לחלק דהכא יש לחוש שמא על ידי מקרה שיצטרך לחפש אחר איזו אבידה שתפול לשם יסיר את הרצפה ויראה את החמץ, דהא הא דחור עמוק די בביטול נלמד משום דדמי לחמץ בבור שיתבאר בסוף סימן תל״ח, כמו שכתב החק יעקב, ושם יש לחוש גם כן שמא על ידי מקרה ירד לבור לחפש אחר איזה דבר כדאמרינן בגמרא.