Поиск хамца

Орах Хаим · симан 433 · лист 9 из 15
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לְהַשְׁלִיךְ חָמֵץ לֶחָצֵר קֹדֶם שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית יֵלֵךְ לִרְאוֹת הֶחָמֵץ בֶּחָצֵר, וְאִם עֲדַיִן הוּא מֻנָּח שָׁם שֶׁלֹּא אֲכָלוּהוּ הָעוֹרְבִים — חַיָּב לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי מִיָּד שֶׁיִּרְאֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ״ה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִשְׁכַּח לֵילֵךְ וְלִרְאוֹתוֹ כְּשֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית, שֶׁאַף אִם יִשְׁכַּח עָלָיו אֵין כָּאן אִסּוּר, שֶׁבְּוַדַּאי נְטָלוּהוּ הָעוֹרְבִין קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית וְהוֹלִיכוּהוּ לַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם.
וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וְיִתְבָּאֵר בְּסִימָן תל״ח וְתל״ט, שֶׁאֵין סְפֵק אֲכִילָה מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי חָמֵץ, מִכָּל מָקוֹם ח נְטִילַת הָעוֹרְבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם וּגְרִירַת הַחֻלְדָּה וְהָעַכְבָּרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הִיא וַדָּאִית, אֶלָּא שֶׁהָאֲכִילָה הִיא סָפֵק, כִּי שֶׁמָּא לֹא הָיוּ רְעֵבִים בְּאוֹתוֹ שָׁעָה, לְפִיכָךְ גַּבֵּי עַכְבָּרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִשְּׁאָר מִינֵי חַיָּה הַגְּדֵלִים בַּבַּיִת, אָנוּ מַחֲמִירִים בְּוַדַּאי חָמֵץ, שֶׁאַף אִם גְּרָרוּהוּ הֲרֵי הוּא טָמוּן בַּבַּיִת אוֹ בֶּחָצֵר, וְעוֹבֵר עָלָיו בְּ“בַל יִמָּצֵא”, וְאֵין כָּאן צַד הֶתֵּר אֶלָּא לִתְלוֹת שֶׁמָּא אֲכָלוּהוּ, וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי. אֲבָל עוֹרְבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁאֵינָם בְּנֵי תַּרְבּוּת וּמִמָּקוֹם אַחֵר הֵם רְגִילִין לָבוֹא לְכָאן, אִם כֵּן כְּשֶׁנְּטָלוּהוּ בְּוַדַּאי הוֹלִיכוּהוּ לַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם. אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַבִּעוּר, דְּהַיְנוּ תְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית, דְּכֵיוָן שֶׁהָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ לֶחָצֵר וְלִרְאוֹת אִם הֶחָמֵץ מֻנָּח עֲדַיִן שָׁם — יֵלֵךְ וְיִרְאֶנּוּ:
כטהַחוֹרִים שֶׁבְּכָתְלֵי הֶחָצֵר, אִם אֵינָן גְּבוֹהִים יוֹתֵר מִדַּאי וְלֹא נְמוּכִין יוֹתֵר מִדַּאי — הֲרֵי הֵם צְרִיכִין בְּדִיקָה אִם דֶּרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, לְפִי שֶׁהָעוֹרְבִים אֵינָם מְצוּיִים בַּחוֹרִים:
לחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת (פֵּרוּשׁ גַּל שֶׁל אֲבָנִים וְעָפָר), אִם אֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְהָרִיחַ רֵיחוֹ וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו גֹּבַהּ ג׳ טְפָחִים — הֲרֵי הוּא כִּמְבֹעָר מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא” מִן הַתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּטְּלוֹ.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
נטילת העורבים כו׳ וגרירת העכברים כו׳. אף שמדברי הב״ח וט״ז ופרי חדש לא משמע הכי, מכל מקום יש לסמוך בזה על המגן אברהם, כיון שבלאו הכי דעת רמ״א ולבוש ועולת שבת ואלי׳ זוטא וחק יעקב להקל כשדעתו לילך ולראות*. ועוד שכך מבואר בהדיא בגמ׳ בשינויא בתרא. ואף דשינויא קמא חולק על זה, וכוותיה פסק הרמב״ם פ״ט מה׳ טומאת מת, היינו משום דבדאורייתא אזלינן לחומרא כשינוייא קמא, אבל כאן אינו אלא חשש דרבנן שמא ישכח לילך ולראותו בשעת הביעור, ובדברי סופרים הלך אחר המיקל כשינוייא בתרא דודאי גררוהו. ואף שבמ״א לא הוזכר שילך ויראנו, יש לומר דהמ״א מיירי כשביטלו או שרוצה עדיין לבטלו. ואיך שיהיה כוונת המ״א, מכל מקום לענין דינא הדבר ברור כמ״ש בפנים: [*
ולכן כתבתי בפנים ילך ויראנו, כדי לסמוך ע״ד פוסקים הללו. ואפשר שגם המ״א מודה לזה שלכתחילה אין לסמוך על החזקה כשאפשר לברר, כמו שיתבאר בסימן תל״ז.]