Поиск хамца

Орах Хаим · симан 433 · лист 6 из 15
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כבוְאִם זֶה הַכֹּתֶל הוּא מְחִצָּה בֵּין בֵּיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ שֶׁל נָכְרִי — לֹא יִבְדֹּק הַיִּשְׂרָאֵל כְּלָל אֶת חוֹרֵי הַכֹּתֶל הָעוֹבְרִים בְּתוֹכוֹ מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר. וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ שָׁם חָמֵץ וַדַּאי בְּתוֹכוֹ — אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק וּלְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם בְּלֵיל י״ד, מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, שֶׁכְּשֶׁיִּרְאֶה הַנָּכְרִי אֶת הַיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ בַּחוֹר לְאוֹר הַנֵּר, יֹאמַר “כְּשָׁפִים הוּא עוֹשֶׂה לִי”.
וּמִכָּל מָקוֹם לְמָחָר בְּיוֹם י״ד יִבְדֹּק בּוֹ לְאוֹר הַיּוֹם עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת אֲפִלּוּ אֵין שָׁם חָמֵץ וַדַּאי, שֶׁכְּשֶׁמְּמַשְׁמֵשׁ בּוֹ לְאוֹר הַיּוֹם — אֵין כָּאן חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה לְאוֹר הַיּוֹם (שֶׁכָּל חוֹר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּלוּם — אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה), וְהַשְּׁאָר דַּי לוֹ בְּבִטּוּל אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם וַדַּאי חָמֵץ:
כגגַּג הַמְשֻׁפָּע כְּמוֹ גַּגּוֹת שֶׁלָּנוּ — אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְשׁוּם תַּשְׁמִישׁ.
(אֲבָל גַּג הַשָּׁוֶה שֶׁתַּחַת גַּג הַמְשֻׁפָּע, אִם דֶּרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ — צָרִיךְ בְּדִיקָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מְיֻחָד לְתַשְׁמִישׁ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה, כְּגוֹן שֶׁעֲשָׂאוֹ אוֹצָר לְיַיִן אוֹ שֵׁכָר, וְאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ כְּלָל לֹא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לִמְכֹּר, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה).
וַאֲפִלּוּ גַּג מְשֻׁפָּע שֶׁהוּא נָמוּךְ מְאֹד, וַאֲפִלּוּ הוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כְּגוֹן גַּג הַמִּגְדָּל (פֵּרוּשׁ, כְּגוֹן אלמע״ר אוֹ שאפ״ע בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, וּמַצְנִיעִים בְּתוֹכוֹ כֵּלִים וָאֳכָלִים) — אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה.
אֲבָל תּוֹךְ הַמִּגְדָּל, וְכֵן תּוֹךְ הַתֵּבוֹת, צְרִיכִים בְּדִיקָה, שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם חָמֵץ לִפְעָמִים:
כדרֶפֶת שֶׁל בָּקָר אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה, שֶׁכָּל חָמֵץ שֶׁנָּפַל שָׁמָּה יֵשׁ לִתְלוֹת שֶׁהַבְּהֵמוֹת אֲכָלוּהוּ, וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן סְפֵק סְפֵקָא, שֶׁמָּא לֹא הָיָה שָׁם חָמֵץ מֵעוֹלָם, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר הָיָה, שֶׁמָּא אֲכָלוּהוּ הַבְּהֵמוֹת, וּסְפֵק אֲכִילַת הַבְּהֵמוֹת מוֹצִיא מִידֵי סְפֵק חָמֵץ:
כהוְכֵן לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה, שֶׁכָּל חָמֵץ שֶׁהָיָה שָׁם יֵשׁ לִתְלוֹת שֶׁהַתַּרְנְגוֹלִים אֲכָלוּהוּ.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
** לסמ״ק וסיעתו דסבירא להו אפילו אם יש עליו גובה ג׳ טפחים אינו כמבוער מן התורה אלא כטמון ומכוסה, ומן התורה צריך לבטל אלא שהביטול מהני אפילו מדרבנן ביש עליו ג׳ טפחים, שאין הכלב יכול לחפש אחריו וישאר מכוסה ולא יבוא לאכלו, אם כן הא דחיישינן כשאין עליו גובה ג׳ טפחים על כרחך היינו משום שהכלב יגלנו כשיחפש אחריו. דאלו לרש״י ור״ן דס״ל דמדאורייתא הוא כמבוער ביש עליו ג׳ טפחים ומדרבנן צריך ביטול משום שמא יתפקח הגל, י״ל הטעם דלא מהני ביטול באין עליו גובה ג׳ טפחים נמי מהאי טעמא שמא יתפקח הגל, אבל חולדה ועכברים אם יגררוהו יאכלוהו, וכן הכלב כשיחפש אחריו יאכלנו, ולכן היה מועיל ביטול אם לא דחיישינן שמא יתפקח הגל (אבל בלא ביטול, שמן התורה אינו כמבוער, ודאי הוי טעמא משום שהכלב יכול לחפש אחריו כדאיתא בהדיא במשנה). והא דלא חששו ג״כ ביש עליו ג׳ טפחים, היינו משום שהוא כמבוער מן התורה, ועל ביעור זה שאינו שכיח לא גזרו עליו חכמים שלא יועיל ביטול שלא יהא כמבוער מחמת חששא רחוקה שמא יתפקח הגל ושמא ישכח ויאכלנו, אבל כשאינו מבוער על ידי מפולת אלא ע״י ביטול והפקר, כל שהוא יכול לבא לידי אכילה אפילו על ידי חששות הרבה (וגם לסמ״ק על כרחך צריך לומר כן ודו״ק) חששו חכמים שלא לבטל גזירתם שגזרו שאין ביטול והפקר מועיל כלום, כדי שלא יניח כל אדם חמצו בביתו כל ימי הפסח וקרוב הדבר שיבא לידי מכשול. משא״כ בחמץ בחורים עמוקים שאין ידו מגעת לשם כלל, או בבור שאין דרך להשתמש שם כל השנה שהרי אין בו סולם כלל כדמשמע בגמרא, ובודאי גם בפסח לא ירד לתוכו.]