Уничтожение смеси с хамцом до Песаха

Орах Хаим · симан 442 · лист 9 из 15
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יחוְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל בְּפֶסַח כְּלוּם מִזֶּה הַתַּעֲרֹבֶת, וַאֲפִלּוּ מָכַר כָּל הַתַּעֲרֹבֶת לְנָכְרִי קֹדֶם הַפֶּסַח וְלֹא שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ אֶלָּא מַשֶּׁהוּ אָסוּר לְאָכְלוֹ בְּפֶסַח — אָסוּר גַּם כֵּן לְהַשְׁהוֹתָן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְאָכְלוֹ. וְאִם שָׁכַח וְלֹא בִּעֲרוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח וְנִזְכַּר בְּתוֹךְ הַפֶּסַח — צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי. וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם אִם אֵין שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה:
יטוְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ בַּחִטִּים הַכְּשֵׁרִים רֹב כְּנֶגֶד הַחֲמוּצִים, אֲבָל אִם הָיָה שָׁוֶה בְּשָׁוֶה — לְדִבְרֵי הַכֹּל אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָם בְּפֶסַח.וְאָסוּר לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד חִטִּים כְּשֵׁרִים וּלְטָחְנָן כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ בְּשִׁשִּׁים וְיִהְיֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה בְּפֶסַח, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא נִתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ בְּרֹב מֵאֵלָיו — הֲרֵי זֶה מְבַטֵּל אִסּוּר בַּיָּדַיִם. אֲבָל מֻתָּר לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם וּלְטָחְנָן כְּדֵי לְהַשְׁהוֹתָם עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, וְאֵין זֶה מְבַטֵּל אִסּוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:*טז וְאִם (לֹא הוֹסִיף עֲלֵיהֶם כְּלוּם וְ)שָׁכַח וְהִשְׁהָה אוֹתָם עַד לְאַחַר הַפֶּסַח — הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, אֶלָּא אִם כֵּן פּוֹדֶה אֶת הָאִסּוּר שֶׁבָּהֶן, אוֹ שֶׁיִּמְכְּרֵם לְנָכְרִי חוּץ מִדְּמֵי אִסּוּר שֶׁבָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
רַק שֶׁיִּזָּהֵר לְתַקֵּן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יַחֲזֹר הַנָּכְרִי וְיִמְכְּרֵם לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּטְחְנֵם וְיַעֲשֶׂה מֵהֶם פַּת וְיִמְכֹּר הַפַּת לְנָכְרִי חוּץ מִדְּמֵי אִסּוּר שֶׁבּוֹ, אִם הוּא מָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין אִסּוּר בְּפַת שֶׁל נָכְרִי. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין הֶתֵּר — צָרִיךְ לַחְתֹּךְ כָּל הַפַּת לַחֲתִיכוֹת וְאַחַר כָּךְ יִמְכְּרֵם לְנָכְרִי חוּץ מִדְּמֵי אִסּוּר שֶׁבָּהֶם, שֶׁאָסוּר לִקַּח מִנָּכְרִי חֲתִיכוֹת פַּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קי״ב.
וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּתְבָּאֵר שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח הוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה — צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁמּוֹכְרוֹ לְנָכְרִי שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ לוֹ בְּעִנְיָן שֶׁאֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא יַחֲזֹר הַנָּכְרִי וְיִמְכְּרֶנּוּ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר וְיֹאכְלֶנּוּ, עַיֵּן סִימָן תס״ז:
Сноски
ומ״מ לענין להוסיף, כיון שהט״ז עצמו מתיר לבטל חמץ קודם הפסח וכן המרדכי הארוך מתיר לבטל עכ״פ היכא דכבר נתבטל ברוב. ואפשר דגם הגהת מיימוני ס״ל הכי. לפיכך יש להקל בזה כדעת המ״א, דבדברי סופרים אין לנו לנקוט חומרי דמר וחומרי דמר, ר״ל חומרת הט״ז דיבש ביבש חוזר וניעור גם להשהותו, וא״כ כל אחד ואחד בפני עצמו נמי אסור להשהות, וחומרת המ״א מאי דמשמע מלשונו דלא שרי לבטל בידים אלא מטעם המבואר ביו״ד סי׳ ק״ט, דהיינו שכל אחד ואחד בפני עצמו הוא מותר ע״ש. אבל אם לא הוסיף יש להחמיר שלא להשהות, ואפילו כל אחד בפני עצמו, דהיינו אפילו ביער כל התערובות ולא נשתייר אלא משהו לא ישהנו, כדי לחוש לדעת הרשב״א והמרדכי והגהות מיימוניות וט״ז ופרי חדש, שהרי לדעתם כשם שאסור לאכלו משום שחוזר וניעור כך אסור להשהותו מהאי טעמא. ומכל מקום בהפסד מרובה וכהאי גוונא יש להקל, שהרי דעת הש״ע בסי׳ תס״ו ס״ד דלא אמרינן חוזר וניעור לענין להשהותו, ע״ש במ״א ובמה שכתבתי שם:
מקור ההוספה · Объяснение происхождения — под чертой сказано, откуда взялась вставка: записи автора, свидетельство сыновей, глосса брата, редакция Кехот, авторство не установлено, пропуск в издании
נמצא בכתבי המחבר