Пшеница и помол для мацы

Орах Хаим · симан 453 · лист 1 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי הַחִטִּים וּטְחִינָתָם לְמַצּוֹת וּבוֹ ל״ג סְעִיפִים
אהַמַּצָּה שֶׁאָדָם חַיָּב לֶאֱכֹל בְּלֵיל ט״ו — צְרִיכָה לִהְיוֹת מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן, שֶׁהֵם: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן.
אֲבָל אִם עָשָׂה מַצָּה מֵאֹרֶז אוֹ דֹּחַן אוֹ שְׁאָר מִינֵי קִטְנִיּוֹת וַאֲכָלָהּ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וְגוֹ׳”, דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִמּוּץ — אָדָם יוֹצֵא בָּהֶם יְדֵי חוֹבָתוֹ אִם עֲשָׂאָן מַצָּה, יָצְאוּ מִינֵי קִטְנִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁאֵינָם בָּאִים לִידֵי חִמּוּץ לְעוֹלָם אֶלָּא לִידֵי סִרְחוֹן, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לָשׁ אָדָם קֶמַח אֹרֶז וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּרוֹתְחִין וְכִסָּהוּ בִּבְגָדִים עַד שֶׁנִּתְפַּח כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁהֶחְמִיץ — אֵין זֶה חִמּוּץ אֶלָּא סִרְחוֹן, וְהוּא מֻתָּר בַּאֲכִילָה, וּלְפִיכָךְ אַף אִם עֲשָׂאוֹ מַצָּה — אֵינוֹ יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ:
בוּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְכַתְּחִלָּה לִקַּח חִטִּים לְמַצַּת מִצְוָה, וְלֹא אֶחָד מִשְּׁאָר אַרְבָּעָה מִינֵי דָּגָן, וְכֵן הַמִּנְהָג. וְאִם אֵין לוֹ חִטִּים — יִקַּח מִשְּׁאָר מִינֵי דָּגָן מִן הֶחָבִיב עָלָיו יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל מַצָּה לְתֵאָבוֹן:
גמִין הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז טירקשי״ן וויי״ץ — אֵינוֹ מִין חִטִּים רַק לְמִינֵי קִטְנִיּוֹת יֵחָשֵׁב. טטרק״י (אוֹ היידי״ן אוֹ גריק״ע) הוּא מִמִּינֵי קִטְנִיּוֹת, וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ תַּבְשִׁיל בְּפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְּׁאָר מִינֵי קִטְנִיּוֹת מֵעִקַּר הַדִּין.
אֲבָל נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּפֶסַח תַּבְשִׁיל שֶׁל אֹרֶז וְדֹחַן וּפוֹלִין וַעֲדָשִׁים וְשֻׁמְשְׁמִים וּשְׁאָר מִינֵי קִטְנִיּוֹת אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב אַחֲרוֹן, לְפִי שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים רַבּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאֵינָן בְּקִיאִין בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, וְאִם יִרְאוּ שֶׁאוֹכְלִים בְּפֶסַח תַּבְשִׁיל שֶׁל מִינֵי קִטְנִיּוֹת — יִטְעוּ לְהַתִּיר גַּם כֵּן תַּבְשִׁיל שֶׁל מִינֵי דָּגָן, הוֹאִיל וְכָל הַשָּׁנָה דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת תַּבְשִׁיל מִמִּינֵי קִטְנִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁדֶּרֶךְ מִמִּינֵי דָּגָן, יִדְמֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁדִּינָם שָׁוֶה בְּפֶסַח, לְפִיכָךְ נָהֲגוּ לֶאֱסֹר הַכֹּל:
דוְלֹא נָהֲגוּ אִסּוּר אֶלָּא בְּמִינֵי קִטְנִיּוֹת, שֶׁהַתַּבְשִׁיל הַנַּעֲשֶׂה מֵהֶם מִתְחַלֵּף בְּתַבְשִׁיל הַנַּעֲשֶׂה מִמִּינֵי דָּגָן, שֶׁהֵם דּוֹמִים זֶה לָזֶה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים מַעֲשֵׂה קְדֵרָה, וּלְכָךְ אָסְרוּ זֶה בִּשְׁבִיל זֶה.
אֲבָל מִינֵי זְרָעִים, כְּגוֹן הַשֶּׁבֶת (שֶׁקּוֹרִין עני״ש) וְהַכֻּסְבָּר (שֶׁקּוֹרִין אליינד״ר) וְזֶרַע אקלייז״א, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִשְּׁאָר מִינֵי זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה — אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶם אִסּוּר.
חוּץ מִן הַחַרְדָּל, לְפִי שֶׁגִּדּוּלוֹ הוּא בְּשַׁרְבִיטִין, וַהֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְגִדּוּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת, וְנֶאֱסָר בִּכְלָלָם.