Пшеница и помол для мацы

Орах Хаим · симан 453 · лист 12 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָבַר וְנָתַן הַשַּׂקִּים עַל גַּבֵּי גּוּף הַבְּהֵמָה מַמָּשׁ — אֵין לֶאֱסֹר הַקֶּמַח לְפֶסַח, לְפִי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה שֶׁזֵּעַת הַבְּהֵמָה הִיא דּוֹמָה לְזֵעַת אָדָם שֶׁאֵינָהּ מְחַמֶּצֶת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ו. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שְׁהוּת יוֹם אוֹ יוֹמַיִם בֵּין הוֹלָכָה זוֹ לְהַלִּישָׁה, לְקָרֵר אֶת הַקֶּמַח שֶׁנִּתְחַמֵּם מִגּוּף הַבְּהֵמָה:
כחיֵשׁ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַרְבֵּה שַׂקִּים עִם קֶמַח זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, שֶׁלֹּא יִתְחַמֵּם הַקֶּמַח שֶׁבַּשַּׂקִּים הַתַּחְתּוֹנִים מֵחֲמַת כֹּבֶד מַשָּׂא שַׂקִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁעֲלֵיהֶם. וְאִם עָבַר וְהִנִּיחָם — יַמְתִּין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם קֹדֶם הַלִּישָׁה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְכֵן טוֹב לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לֵישֵׁב עַל שַׂק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קֶמַח שֶׁל פֶּסַח, שֶׁלֹּא יִתְחַמֵּם הַקֶּמַח מֵחֲמַת כֹּבֶד יְשִׁיבָתוֹ:
כטנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְנַקֵּר הָרֵחַיִם קֹדֶם שֶׁיִּטְחֲנוּ בָּהֶם קֶמַח שֶׁל פֶּסַח, לְפִי שֶׁלִּפְעָמִים טָחֲנוּ בָּהֶם תְּבוּאָה לְתוּתָה לְסֹלֶת. וְכָל שֶׁכֵּן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁכָּל הַשָּׁנָה טוֹחֲנִין בָּהֶם שְׂעוֹרִים חֲמוּצִים (שֶׁקּוֹרִין מאל״ץ) בְּעוֹדָם לַחִים קְצָת וְנִדְבָּקִים מְאֹד בָּרֵחַיִם:
לוְנוֹהֲגִין שֶׁקֶּמַח הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּטְחַן בָּרֵחַיִם לְאַחַר שֶׁנִּקְּרוּ אוֹתָם אֵין אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּפֶסַח (שֶׁחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא לֹא נִקְּרוּ אוֹתָם הֵיטֵב וְנִשְׁאַר דָּבוּק בָּהֶם מְעַט קֶמַח חָמֵץ וְנִתְעָרֵב מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ קֶמַח זֶה הָרִאשׁוֹן, לְפִיכָךְ) מַצְנִיעִין אוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אוֹ אוֹכְלִין אוֹתוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח. וְעַכְשָׁיו שֶׁנָּהֲגוּ לְכַסּוֹת (סְבִיב) הָרֵחַיִם בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן אַחַר הַנִּקּוּר — יֵשׁ לְהַתִּיר גַּם הַקֶּמַח הָרִאשׁוֹן לְפֶסַח:
לאוְכָל זֶה כְּשֶׁטּוֹחֵן בְּתוֹךְ ל׳ יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, אֲבָל כְּשֶׁטּוֹחֵן קֹדֶם ל׳ יוֹם — יֵשׁ לְהַתִּיר לִטְחֹן בְּלִי נִקּוּר הָרֵחַיִם, שֶׁהֲרֵי מֵעִקַּר הַדִּין לֹא הָיָה צָרִיךְ לְנַקְּרָם אַף בְּתוֹךְ ל׳ יוֹם, שֶׁאַף אִם יִתְעָרֵב מְעַט חָמֵץ לְתוֹךְ הַקֶּמַח שֶׁל פֶּסַח הֲרֵי הוּא מִתְבַּטֵּל בְּתוֹכוֹ בְּשִׁשִּׁים קֹדֶם הַפֶּסַח, וְאֵינוֹ חוֹזֵר וְנֵעֹר בְּפֶסַח לְדִבְרֵי הַכֹּל אִם אוֹפֶה מִמֶּנּוּ הַמַּצּוֹת קֹדֶם הַפֶּסַח כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחֲמִיר וּלְנַקְּרָם, וְקֹדֶם ל׳ יוֹם לֹא חָל עָלָיו חוֹבַת מִנְהָג זֶה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא חָל עֲדַיִן כָּל תַּקָּנוֹת חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ בִּגְלַל הַפֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל״ו.