Пшеница и помол для мацы

Орах Хаим · симан 453 · лист 2 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְחוּץ מִן הַכַּמּוֹן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת (שֶׁקּוֹרִין קראם קימל) שֶׁמְּבִיאִין אוֹתוֹ לְכָאן מִמְּדִינוֹת אֲחֵרוֹת וְגַרְעִינָיו דּוֹמֶה לְדָגָן, וּלְכָךְ מַחֲמִירִין בּוֹ כְּמוֹ שֶׁמַּחֲמִירִין בְּכָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת.
אֲבָל מִין כַּמּוֹן (שֶׁקּוֹרִין פעלד קימל) שֶׁאֵין צוּרָתוֹ דּוֹמָה לְדָגָן — אֵין מַחֲמִירִין בּוֹ כְּלָל.
וְכֵן כָּל מִינֵי יְרָקוֹת — אֵין מַחֲמִירִין בָּהֶם, הוֹאִיל וְאֵינָן דּוֹמִים כְּלָל לְדָגָן:
הוַאֲפִלּוּ בְּמִינֵי קִטְנִיּוֹת לֹא נָהֲגוּ אֶלָּא אִסּוּר אֲכִילָה אִם נָפְלוּ עֲלֵיהֶם מַיִם, בְּעִנְיָן שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּה׳ מִינֵי דָּגָן אָסוּר מֵעִקַּר הַדִּין, אֲבָל מֻתָּר לֵהָנוֹת מֵהֶם בְּפֶסַח.
וְכֵן מֻתָּר לְהַדְלִיק בִּשְׁמָנִים הַנַּעֲשִׂים מֵהֶם (אֲבָל הַשְּׁמָנִים שֶׁאֵינָם נַעֲשִׂים מִמִּינֵי קִטְנִיּוֹת מֻתָּרִים אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה) אֲפִלּוּ עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁאוֹכְלִים עָלָיו. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִפֹּל מֵהַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל, שֶׁאַף אִם יִפֹּל לְתוֹכוֹ מְעַט שֶׁמֶן — הֲרֵי הוּא מִתְבַּטֵּל בְּתוֹכוֹ בְּרֹב, כֵּיוָן שֶׁמִּנְהַג אִסּוּר זֶה אֵינוֹ אֶלָּא חֻמְרָא בְּעָלְמָא. וְאַף עַל פִּי שֶׁקֹּדֶם עֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן כּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ בְּמַכְתֶּשֶׁת שֶׁשּׁוֹרִין בָּהּ שְׂעוֹרִים לִפְעָמִים, מִכָּל מָקוֹם אֵין טַעַם שְׂעוֹרִים הַבָּלוּעַ בַּמַּכְתֶּשֶׁת נִפְלָט לְתוֹךְ הַשֶּׁמֶן עַל יְדֵי כְּתִישָׁתוֹ בְּתוֹכָהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ דָּבָר חָרִיף.
וְכֵן מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָם עִמּוֹ בַּבַּיִת אֲפִלּוּ נִשְׁרוּ בַּמַּיִם, כְּגוֹן מִינֵי הָרִיפוֹת הַנִּכְתָּשִׁין בְּמַכְתֶּשֶׁת וּמְלַחְלְחִין אוֹתָן בְּמַיִם קֹדֶם הַכְּתִישָׁה.
אֲבָל מִינֵי הָרִיפוֹת שֶׁל ה׳ מִינֵי דָּגָן הֵן חָמֵץ גָּמוּר, וְאִם עָבַר עֲלֵיהֶם הַפֶּסַח — אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, אֶלָּא אִם כֵּן בָּרִי לוֹ שֶׁלֹּא נִתְלַחְלְחוּ בְּמַיִם קֹדֶם הַכְּתִישָׁה:
וכָּל מִינֵי זְרָעִים הַמֻּתָּרִים בְּפֶסַח צְרִיכִין בְּדִיקָה רַבָּה קֹדֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵהֶם תַּבְשִׁיל, לִבְרֹר מֵהֶם גַּרְעִינֵי דָּגָן שֶׁדַּרְכָּן לְהִמָּצֵא בֵּינֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ הַמַּחֲמִיר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּמּוֹן וְשֶׁבֶת עַד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן — תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרָם יָפֶה:
זאִם עֵרַב קֶמַח חִטִּים עִם קֶמַח אֹרֶז וְעָשָׂה מֵהֶם מַצָּה, אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם חִטִּים — הֲרֵי הִיא כְּאִלּוּ הָיְתָה כֻּלָּהּ מֵחִטִּים, וּכְשֶׁאוֹכֵל כְּזַיִת מִמֶּנָּה — יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁרֹב כְּזַיִת זֶה הוּא אֹרֶז, לְפִי שֶׁטֶּבַע הָאֹרֶז לְהִגָּרֵר אַחַר הַחִטִּים, וְנִשְׁתַּנָּה טַעֲמוֹ לְטַעַם חִטִּים כְּשֶׁהֵן מְעֹרָבִים עִמּוֹ.