Пшеница и помол для мацы

Орах Хаим · симан 453 · лист 8 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל קֹדֶם שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ מַיִם, דְּהַיְנוּ קֹדֶם הַלִּישָׁה — אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁמֹר יִשְׂרָאֵל אֶת הַדָּגָן אוֹ אֶת הַקֶּמַח שֶׁלֹּא יָבֹא עֲלֵיהֶם מַיִם, אֶלָּא כָּל דָּגָן שֶׁבָּא לְפָנֵינוּ וְאֵין אָנוּ רוֹאִין שׁוּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ — מֻתָּר לְטָחֲנוֹ לְפֶסַח. וְכֵן כָּל קֶמַח הַבָּא לְפָנֵינוּ וְאֵין אָנוּ רוֹאִין בּוֹ שׁוּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ — מֻתָּר לָלוּשׁ מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ מַצַּת מִצְוָה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא קֶמַח זֶה בָּא מִתְּבוּאָה שֶׁנָּפְלָה מַיִם עָלֶיהָ וְנִתְחַמְּצָה, כִּי אֵין מַחֲזִיקִין אִסּוּר מִסָּפֵק, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ז:
טזוְכָל זֶה מֵעִקַּר הַדִּין, אֲבָל כְּבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר הַחִטִּים שֶׁל מַצַּת מִצְוָה מִשְּׁעַת טְחִינָה וָאֵילָךְ, לְפִי שֶׁאָז הֵם קְרוֹבִים לָבֹא לִידֵי חִמּוּץ, שֶׁהֲרֵי מְקָרְבִין אוֹתָן אֶל הַמַּיִם כְּשֶׁמְּבִיאִין אוֹתָן לְבֵית הָרֵחַיִם שֶׁל מַיִם לִטְחֹן, וְגַם כְּשֶׁטּוֹחֲנִין בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד, רְגִילוּת הוּא בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לִרְחֹץ הַחִטִּים קֹדֶם טְחִינָתָן, וְהֵן קְרוֹבִין לָבֹא לִידֵי חִמּוּץ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִשְׁמְרֵם מֵחִמּוּץ בִּשְׁעַת הַטְּחִינָה.
אֲבָל הַטְּחִינָה עַצְמָהּ מֻתֶּרֶת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, כְּגוֹן בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד, רַק שֶׁיִּשְׂרָאֵל בֶּן דַּעַת יַעֲמֹד עַל גַּבָּיו מִתְּחִלַּת הַטְּחִינָה עַד סוֹפָהּ, אֲבָל לֹא חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. וְהוּא הַדִּין כְּשֶׁטּוֹחֲנָן בְּרֵחַיִם שֶׁל מַיִם — לֹא יִשְׁמֹר שָׁם חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל הַמִּצְוֹת:
יזוְאִם הוּא שְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא חִטִּים לְשָׁמְרָם מִשְּׁעַת הַטְּחִינָה וָאֵילָךְ — מַעֲמִידִין עַל עִקַּר הַדִּין, וּמֻתָּר לִקַּח קֶמַח מִן הַשּׁוּק אֲפִלּוּ לְמַצַּת מִצְוָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא קֶמַח זֶה בָּא מִתְּבוּאָה שֶׁנָּפְלוּ עָלֶיהָ מַיִם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וּמִכָּל מָקוֹם, בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לִרְחֹץ הַחִטִּים קֹדֶם הַטְּחִינָה וְשׁוֹהִין אוֹתָן בְּמַיִם אֵיזֶה זְמַן — אָסוּר לִקְנוֹת קֶמַח מִן הַשּׁוּק אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, שֶׁכָּל דָּגָן שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו מַיִם וְשָׁהוּ עָלָיו כְּשִׁעוּר מִיל — הוּא בָּא לִידֵי חִמּוּץ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ז: