Пшеница и помол для мацы

Орах Хаим · симан 453 · лист 9 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יחבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁיָּדוּעַ לָנוּ שֶׁמִּקְצָת הַמּוֹכְרֵי קֶמַח שֶׁבָּעִיר דַּרְכָּם לִרְחֹץ הַחִטִּים תָּמִיד קֹדֶם הַטְּחִינָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֻבָּם אֵינָן רוֹחֲצִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָם שֶׁאֵינָן רוֹחֲצִין — אָסוּר לָנוּ לֵילֵךְ אֶצְלָם לְבָתֵּיהֶם וְלִקַּח מֵהֶם קֶמַח, כֵּיוָן שֶׁהַמּוֹכְרִים הֵם קְבוּעִים בָּעִיר כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּבֵיתוֹ, וְכָל הַקָּבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. וְכֵן אָסוּר לֵילֵךְ אֶצְלָם לַמָּקוֹם שֶׁהֵן קְבוּעִין בַּשּׁוּק לִמְכֹּר שָׁם.
אֲבָל אִם אֵין יָדוּעַ לָנוּ בְּוַדַּאי שֶׁמִּקְצָת מוֹכְרֵי הַקֶּמַח רְגִילִין לִרְחֹץ תָּמִיד הַחִטִּים — אֵין זֶה נִקְרָא אִסּוּר קָבוּעַ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אִסּוּר בָּרוּר, וּלְפִיכָךְ הוֹלְכִין אַחַר רֹב מוֹכְרֵי קֶמַח שֶׁאֵינָן רוֹחֲצִין, וּמֻתָּר אֲפִלּוּ לֵילֵךְ לְבָתֵּיהֶם לִקַּח מֵהֶם. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִקַּח מִן הַנַּחְתּוֹמִים, שֶׁבְּוַדַּאי דַּרְכָּם לִרְחֹץ הַחִטִּים. אֲבָל קֶמַח שֶׁל שְׁאָר ד׳ מִינֵי דָּגָן — מֻתָּר לִקַּח מֵהֶם, שֶׁאֵין דַּרְכָּם לִרְחֹץ אוֹתָם.
וְכֵן מֻתָּר לִקַּח אֲפִלּוּ קֶמַח חִטִּים מִן בְּנֵי הַכְּפָרִים הַמְבִיאִים בְּכָל יוֹם קֶמַח מִן הַכְּפָרִים, לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּם לִרְחֹץ הַחִטִּים. וְאַף אִם יָדוּעַ לָנוּ שֶׁמִּקְצָתָם רוֹחֲצִים הַחִטִּים — הֲרֵי פֵּרְשׁוּ מִמְּקוֹם קְבִיעוּתָם, וְהוֹלְכִין אַחַר הָרֹב שֶׁאֵינָן רוֹחֲצִין. וְכֵן אֲפִלּוּ אֶחָד מִמּוֹכְרֵי קֶמַח שֶׁבָּעִיר שֶׁהֵבִיא קֶמַח לְבֵית הַיִּשְׂרָאֵל — מֻתָּר לִקַּח מִמֶּנּוּ אִם יָדוּעַ לָנוּ שֶׁרֹב הַמּוֹכְרִים שֶׁבָּעִיר אֵינָן רוֹחֲצִים הַחִטִּים, דְּכֵיוָן שֶׁפֵּרַשׁ מִמְּקוֹם קְבִיעָתוֹ — אָנוּ תּוֹלִין לוֹמַר שֶׁהוּא מִן הָרֹב שֶׁאֵינָן רוֹחֲצִים.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם מוֹכֵר סֹלֶת נְקִיָּה — אָסוּר לִקַּח אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבְּוַדַּאי נִבְלְלוּ הַחִטִּים בְּמַיִם לְהָסִיר קְלִפָּתָן לַעֲשׂוֹת מֵהֶן סֹלֶת:
יטוְכָל זֶה בִּשְׁעַת הַדְּחָק, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק — יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, וְנוֹהֲגִין לְהַחֲמִיר אֲפִלּוּ בְּמַצּוֹת שֶׁל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח לִשְׁמֹר אוֹתָם מִשְּׁעַת טְחִינָה וָאֵילָךְ, וְלֹא לִקַּח קֶמַח מִן הַשּׁוּק אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ הַמֻּתָּר בִּשְׁעַת הַדְּחָק.
אֲבָל הַחִטִּים שֶׁל מַצַּת מִצְוָה — טוֹב לְהַחֲמִיר אִם אֶפְשָׁר לְשָׁמְרָם מִשְּׁעַת קְצִירָה וָאֵילָךְ שֶׁלֹּא יִפְּלוּ עֲלֵיהֶם מַיִם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח אֶלָּא בְּמַצָּה שֶׁשְּׁמָרָהּ יִשְׂרָאֵל מֵחִמּוּץ מִתְּחִלַּת שָׁעָה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לָבֹא לִידֵי חִמּוּץ, דְּהַיְנוּ מִיָּד בִּתְלִישַׁת הַשִּׁבֳּלִים מֵהַמְחֻבָּר, שֶׁאָז אִם הָיוּ נוֹפְלִים עֲלֵיהֶם מַיִם הָיוּ מַחְמִיצִין.