מאמר השלום

מתן תורה · лист 1 из 12
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
השלום
קיום המציאות ותיקונה
מאמר י
מחקר מדעי על בסיס נסיוני בדבר החיוב של עבודת השי״ת
“וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטן נהג בם וכו׳” (ישעיה יא, ו)
“והיה ביום ההוא יוסיף ה׳ שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים” (ישעיה יא, יא)
“אמר רבי שמעון בן-חלפתא, לא מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט, יא) ׳ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום׳” (סוף מסכת עוקצין)
אאחר שבארתי במאמרים הקודמים (מאמר ו׳ ׳מתן תורה׳) את צורתה הכללית של עבודתו ית׳ וית׳, שכל מהותה איננה לא פחות ולא יותר מדבר אהבת זולתו, אשר מבחינת המעשיות ראוי להגדירה בשם «השפעה לזולתו», כלומר, בהתחשבות עם חלק המעשה של אהבת זולתו, נמצאת מצויירת לנו רק בדבר השפעות טובות לזולתו, לפיכך ראוי להגדיר אהבת זולתו בהשם של השפעה לזולתו, המוכשר ביותר לתוכנה המכוון להבטיח לנו שלא לשכוח את הכוונה.
ואחרי שידענו את צורת עבדותו ית׳ לנכון, יש לנו לחקור, אם העבודה הזאת היא מקובלת עלינו רק באמונה, בלי שום בסיס מדעי נסיוני, או שיש לנו גם בסיס נסיוני לדבר זה, וזהו מה שאני רוצה להוכיח בהמאמר שלפנינו.
בוהנה מתחילה כמובן צריך אני להוכיח היטב את הנושא עצמו. כלומר, מי הוא המקבל את עבודתנו?
אולם מתוך שאינני מן אוהבי הפלוסופיה הצורתית, כי אני שונא לכל מיני מחקרים הנבנים על בסיס עיוני, וכידוע גם רוב בני דורי מסכימים עמי בדבר זה, כי מנוסים אנו יותר מדאי בבסיסים ממין הזה, שהמה יסודות רעועים, ונע היסוד ממקומו נופל כל הבנין, לפיכך לא באתי כאן לדבר אף מלה אחת אלא רק מתוך בקורת התבונה הנסיונית. החל מן ההכרה הפשוטה שאין עליה חולק, הלוך והוכח בדרך אנליטית [-הפרדת הדבר לכל הבחינות שבו] עד שנבוא אל קביעת הנושא העליון. ומבחינת המבחן הזה נחזור ונבוא בדרך סינטתית [-האיחוד והקשר בין הדברים כמו ההקש והקל וחומר] איך עבדותו ית׳ מתאשרת ומתאמתת מתוך ההכרה הפשוטה מהבחינה המעשית.
הניגוד והסתירה בדבר ההשגחה
גהנה כל בר דעת המסתכל בהמציאות הערוכה לעינינו, הוא מוצא בה ב׳ הפכים מקצה אל הקצה. כי כשמסתכלים בסדרי הבריאה מבחינת מציאותה ועמידתה, הרי בולטת לעינינו הנהגה מאושרה עד להפליא בחכמה עמוקה וכשרון רב, הן להתהוות חלקי המציאות והן בהבטחת קיומה בדרך כללי.
Сноски издания „Маамарей а-Сулам“ — 3 заметки, около 24 слов, скрыты авторским правом
Текст автора это не затрагивает