מאמר השלום

מתן תורה · лист 11 из 12
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
לטאמנם יש ביניהם חילוק ומרחק רב, דהיינו “מדעתו ושלא מדעתו”. אשר סוג האחד אשר חובם נגבה ע״י הגבאים של ההתפתחות, נמצאים פורעים חובם “שלא מדעתם”, אלא הגלים סוערים ובאים עליהם על ידי רוח החזק של התפתחות הדוחפים אותם מאחוריהם ומכריחים הבריות לפסוע קדימה. הרי שהחוב נפרע בעל כרחם ביסורים גדולים, על ידי הגילויים של כחות הרע הדוחפים אותם בדחיפה מאחוריהם (ויז-א-טערגא). אולם הסוג השני, פורעים חובם שהוא השגת המטרה, “מדעתם” מרצונם עצמם, בהיותם חוזרים אחרי העבודות הסגוליות הממהרות את התפתחות חוש הכרת הרע, על דרך שנתבאר במאמר מהות הדת ומטרתה (מאמר לב אות ה׳ בדיבור המתחיל התפתחות מדעת, עיין שם היטב), שעל ידי העבודה הזו נמצאים מרויחים בשנים: ריוח אחד, שהכחות הללו המתגלים מתוך עבודתו ית׳ נמצאים ערוכים לפניהם בבחינת כח המושך בדמות חשק מגנטי (מבחינת ויז-א-פראנטא) שהמה אצים ונמשכים אחריו מרצונם מחשקם על פי רוח האהבה, ואין צריך לומר שנשללים מכל צער ויסורין כמו הסוג הראשון. וריוח השני, שהמה ממהרים להם התכלית הרצויה, כי המה הם הצדיקים והנביאים הזוכים ומשיגים את המטרה בכל דור ודור. כמבואר במאמר מהותה של חכמת הקבלה בקונטרס א׳ ד״ה על מה סובבת החכמה (מהותה של חכמת הקבלה מאמר מח אות א). והרי לעיניך מרחק רב מבין הנפרעים מדעתם להנפרעים שלא מדעתם, כיתרון האור של נועם ותענוג על החשכות של יסורין ומכאובים רעים.
מואומר עוד “ויש להם על מה שיסמוכו, והדין דין אמת”, כלומר על אותם הנפרעים מדעתם ורצונם הוא מבטיח “שיש להם על מה שיסמוכו”, שיש רב כח בתכונת עבודתו ית׳ להביא אותם אל המטרה הנשגבה, וכדאי להם להשתעבד תחת עולו ית׳. ועל הנפרעים שלא מדעתם אומר “והדין דין אמת”, שלכאורה יש לתמוה על השגחתו ית׳ אשר מניח ונותן רשות לכל אותם הקלקולים והיסורין שיתגלו בעולם והאנושות מתטגנת בהם בלי חמלה? ועל כן אומר, שהדין הזה הוא “דין אמת”, מפני שהכל מתוקן לסעודה, כלומר, להמטרה התכליתית האמיתית והנועם העליון העתיד להתגלות עם גילוי תכליתו ית׳ שבהבריאה, אשר כל הטרחה והיגיעה והיסורין המתגלגלים ובאים בדורות וזמנים מדמה לנו כדמיון בעל הבית המטריח ומתייגע ביגיעות גדולות כדי להכין סעודה גדולה לאורחין המוזמנים. והמטרה הצפויה המוכרחת סוף כל סוף להגלות, הוא מדמה כדמיון הסעודה אשר האורחים מסובין בה ברב נועם ועונג, ועל כן אומר “והדין דין אמת והכל מתוקן לסעודה” כמבואר.
מאודומה לזה תמצא גם כן בבראשית רבה פ״ח (אות ו) בדבר בריאת האדם, וזה לשונם: ששאלו המלאכים להשי״ת “מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו” (תהלים ח, ה), הצרה הזאת למה לך? אמר להם הקב״ה א״כ “צונה ואלפים למה נבראו וכו” (תהלים ח, ח)? למה הדבר דומה, למלך שהיה לו מגדל מלא מכל טוב ואין לו אורחים, מה הנאה למלך שמלאו? מיד אמרו לפניו: ׳ה׳ אדונינו, מה אדיר שמך בכל הארץ׳ (תהלים ח, ב), עביד מה דהניי לך.
Сноски издания „Маамарей а-Сулам“ — 3 заметки, около 21 слова, скрыты авторским правом
Текст автора это не затрагивает