מאמר השלום

מתן תורה · лист 9 из 12
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ואם תאמר איזה ערבון נתנו לו? ועל זה משיב ואומר “ומצודה פרוסה על כל החיים”, כלומר שהחכים השי״ת ופרש מצודה נפלאה כזאת על האנושות שאף אחד ממנה לא ימלט, אלא כל החיים מוכרחים להלכד שמה במצודה זו, ולקבל עליהם בהכרח את עבודתו ית׳, עד שישיגו מטרתם הנעלה, וזהו הערבון של השי״ת שהבטיח את עצמו שלא יתאנה במעשה הבריאה.
לבואחרי זה מפרש הדבר בפרטיות, ואומר “החנות פתוחה”, כלומר, אע״פ שעולם הזה מתראה לעינינו כדמות חנות פתוחה מבלי שום בעלים, אשר כל עובר דרכה יכול לקבל סחורה וכל טוב כפי אוות נפשו בחנם בלי שום חשבון, ועל זה עומד רבי עקיבא ומזהירנו, “והחנוני מקיף”, כלומר, אע״פ שאינך רואה כאן שום חנוני, תדע, שיש חנוני, ומה שאינו תובע תשלומיו, הוא מפני שנותן לך בהקפה. ואם תאמר, מאין יודע את חשבונותי? על זה משיב “הפנקס פתוח והיד כותבת” כלומר שיש פנקס כללי אשר כל מעשה ומעשה נרשם שמה מבלי להתאבד אף כל שהוא, והכוונה סובבת על החוק של התפתחות שהטביע הקב״ה באנושות, הדוחף אותנו תמיד קדימה.
לגפירוש, שהנהגות המקולקלות המצויות במצבי האנושות, הן עצמן הגורמות והבוראות את המצבים הטובים, וכל מצב טוב אינו אלא פרי עמלו של מצב הרע שהקדים לו, אכן ערכי טוב ורע אלו אינם אמורים בהערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית, אשר כל מצב המקרב את האנושות להמטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע. ורק על ערך הזה נבנה «חוק ההתפתחות», אשר הקלקול והרשעות המתהוה בהמצב נבחן לגורם וליוצר על המצב הטוב, באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו בשעור כזה שאין הצבור יכול עוד להמצא בו, אשר אז מוכרחים הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו ולהסתדר במצב יותר טוב לתיקונו של הדור ההוא. וכן זמן קיומו של מצב החדש, נמשך גם כן עד שניצוצי הרשעות שבו מתבכרים ונגמלים לשיעור כזה שאי אפשר לסובלו, אשר אז מוכרחים להורסו ולבנות מצב יותר נוח על מקומו, וכן הולכים המצבים ומתבררים בזה אחר זה מדרגה אחר מדרגה, עד שיבואו למצב מתוקן כזה שיהיה כולו בלי שום ניצוצות רעות.
לדוהנך מוצא, אשר כל עיקרי הזרעים והגרעינים שמתוכם צומחים ויוצאים מצבים הטובים, אינם אחרים, רק המעשים המקולקלים עצמם, דהיינו, שכל רשעה ורשעה המתגלה ויוצאת מתחת ידי הרשעים שבהדור, הנה מצטרפות יד על יד ובאות בחשבון עד שמקבלים משקל כזה שאין הצבור יכול עוד לעמוד בו, ואז עומדים ומהרסים אותו ובוראים מצב הרצוי יותר. הרי לעיניך, אשר כל רשעה בפרטיותה נעשית מותנית לכח הדחיפה שיתפתח על ידיה מצב הישר.
להואלה הם דברי רבי עקיבא, “הפנקס פתוח והיד כותבת”, כי כל מצב אשר איזה דור נתון בו, מדומה כמו פנקס, וכל עושי רשע מדומים כמו ידים כותבות, כי כל רשעה ורשעה נחקקת ונרשמת בהפנקס עד שמתקבצות לידי חשבון שאין הצבור יכול עוד להמצא בו, אשר אז מהרסים מצב הרע הזה, ומסתדרים תחת מצב יותר רצוי כמבואר. הרי, אשר כל מעשה ומעשה בא בחשבון ונרשמים בהפנקס, דהיינו בהמצב כאמור.