התנינים

בא · лист 3 из 15
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
מדהַאי יְאוֹרָא, כַּד הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, אַפִּיק טִפִּין אַחֲרָנִין דברכאן, מִסִּטְרָא דִּימִינָא, מַה דְּאִשְׁתְּאַר מֵאִינּוּן טִפִּין, אִשְׁתְּאַר טִפָּה חֲדָא בשכיכא מֵאִינּוּן בִּרְכָּאן, וְנָפַל בְּהַהוּא יְאוֹרָא דְּאִיהוּ שָׁכִיךְ. וְהַאי אִיהוּ יְאוֹרָא דְּעָדִיף מִכֻּלְּהוּ.
הַאי יְאוֹרָא, כַּד וכו׳: יאור זה. כשהנהר הנמשך ויוצא, שהוא יסוד דז״א, מוציא טפות אחרות של ברכות, מצד הימין, דהיינו בעת שמשפיע למלכות מג׳ קוין הכלולים בקו ימין, מה שנשאר מאלו הטפות ולא יצא עמהם, דהיינו ג״כ מספירות שלמעלה מבינה, שאינן נמשכות עם ג׳ הקוין כנ״ל, נשארה טפה אחת מאלו הברכות, היוצאת בשקט, ונופלת ביאור ההיא השוקט. ונמצא שיאור השוקט יש לו ג״כ הארת הימין. וזהו היאור החשוב מכולם.
מהכַּד נָפְקִין וּמִתְפָּרְשָׁן אִינּוּן אַרְבַּע נַהֲרִין דְּנָפְקִין מִגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, הַהוּא דְּאִקְרֵי פִּישׁוֹן, נָפִיל בְּהַהוּא יְאוֹרָא וְאִתְכְּלִיל בֵּיהּ. וע״ד מַלְכוּת בָּבֶל, אִתְכְּלִיל בְּהַאי. וּפִישׁוֹן אִיהוּ מַלְכוּת בָּבֶל. מִיְאוֹרָא דָּא אִתְּזָנוּ וְאִתְמַלְיָין כָּל אִינּוּן יְאוֹרִין אַחֲרָנִין.
כַּד נָפְקִין וּמִתְפָּרְשָׁן וכו׳: כשיוצאים ונפרדים אלו ארבעה נהרות היוצאים מגן עדן, נהר ההוא הנקרא פישון, נופל ביאור ההוא השוקט ונכלל בו. ועל כן מלכות בבל, נכלל בנהר הזה, שפישון הוא מלכות בבל. כי פישון הוא ראש הא׳ של ד׳ הנהרות, ובבל הוא הראש של ד׳ מלכיות, שנאמר עליה, אנת רישא די דהבא (דניאל ב׳) וע״כ פישון הוא בבל. מיאור הזה השוקט, נזונים ומתמלאים כל יאורים האחרים.
מובְּכָל יְאוֹרָא וִיאוֹרָא, אַזְלָא וְשָׁאט חַד תַּנִּינָא, וְאִינּוּן תֵּשַׁע. וְכָל חַד וְחַד נָקִיב נוּקְבָּא בְּרֵישֵׁיהּ, כד״א, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים וגו׳. וַאֲפִילּוּ הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הָכִי הוּא, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ נַפְחִין רוּחִין לְגַבֵּי עֵילָּא וְלא לְתַתָּא.
בְּכָל יְאוֹרָא וִיאוֹרָא וכו׳: בכל יאור ויאור הולך ושוחה תנין אחד, והם תשע תנינים. וכל אחד ואחד ניקב נקב בראשו כמש״א, שברת ראשי תנינים על המים, ואפילו תנין הגדול הזה הוא כן, משום שכולם נופחים רוח כלפי מעלה, ולא למטה.
פירוש. כי להיותם מקבלים מקו אמצעי, המכריע שהארת הימין תתפשט ממעלה למטה, והארת השמאל תאיר רק ממטה למעלה, (כנ״ל ב״א דף ס׳ ד״ה מחלוקת), והתנינים כולם הם מהארת השמאל, ע״כ נופחים רוח רק כלפי מעלה לא למטה. ומטעם זה יש להם נקב בראשם, שנקב זה הגיע להם ג״כ מהמסך דחירק של קו אמצעי מחמת שמיעט את הג״ר דג״ר שבהם. (כמ״ש לך י״ג ד״ה ונתבאר) עש״ה. שז״ס, שברת ראשי תנינים על המים. ואפילו לעת גדלות שהמסך יורד מבינה למקומו נשאר בהם ג״כ הנקב בראשם, מטעם, שהגדלות אינו מאיר ממעלה למטה, שחסר ג״ר דג״ר, וז״ש בְּגִין דנפחין רוחא לְגַבֵּי עֵילָּא וְלא לְתַתָּא, ע״כ נשאר הנקב בראשם, ואפילו בתנין הגדול.