התנינים

בא · лист 4 из 15
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
מזכְּתִיב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים. וּכְתִיב וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים, בְּכָל עוֹבָדָא דְּאִינּוּן עֶשֶׂר אֲמִירָן, קַיְימִין לְקָבְלַיְיהוּ אִינּוּן עֶשֶׂר יְאוֹרִין. וְחַד תַּנִּינָא מתרפרפא בְּרוּחָא, לְקָבֵל כָּל חַד וְחַד.
כְּתִיב בְּרֵאשִׁית בָּרָא וכו׳: כתוב בראשית בָּרָא אלקים. וכתוב, וַיִּבְרָא אלקים את התנינים הגדולים, שבשניהם כתוב לשון בריאה, הוא ללמד, שכנגד כל מעשה שבעשרה מאמרות שבמעשה בראשית, עומדים אלו עשרה יאורים, שתנים אחד מרפרף ברוח כנגד כל אחד ואחד. כלומר, שתנים אחד מכל יאור שבעשרה יאורים, מרפרף ברוחו כנגד המעשה שכנגדו, שבעשרה מאמרות ממעשה בראשית.
מחוְעַל דָּא, חַד לְשִׁבְעִין שְׁנִין מִזְדַעְזָע עָלְמָא, בְּגִין דְּהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל כַּד הוּא סָלִיק סְנַפִּירוֹי וְאִזְדַּעְזַע, כְּדֵין כֻּלְּהוּ מִזְדַּעְזְעָן בְּאִינּוּן יְאוֹרִין, וְכָל עָלְמָא מִזְדַּעְזְעָא, וְאַרְעָא מִתְחַלְחֱלֶת, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּהַאי תַּנִּין הַגָּדוֹל.
וְעַל דָּא וכו׳: ומשום זה מזדעזע העולם אחת לשבעים שנה, משום, שבעת שהתנים הגדול הזה מעלה סנפיריו ומזדעזע, מזדעזעים אתו כולם הנמצאים ביאורים, וכל העולם מזדעזע, והארץ מתחלחלת, שכולם כלולים בתנים הגדול הזה.
פירוש. כבר ידעת שמדרגת לויתן שהוא התנים הגדול, ה״ס החכמה הנמשכת מקו שמאל. וחכמה זו אינה מתגלה רק על ספירת המלכות שבכל מדרגה, (כנ״ל בראשית א׳ דף רע״ו ד״ה ועוד כמה) שבלויתן נקראת סנפיר. וכן מרומז במספר אחת לע׳ שנים, כי ע׳ שנים ה״ס ז״ס חג״ת נהי״מ, ואחת מהם היא המלכות, גם ידעת, שהמשכת החכמה באה בדינים, (כנ״ל וירא ס״ה ד״ה פירוש ע״ש) וז״ש, חַד לע׳ שְׁנִין מִזְדַעְזָע עָלְמָא, דהיינו בהארת המלכות, בְּגִין דְּהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל כַּד סָלִיק סְנַפִּירוֹי, שה״ס המלכות שלו, שמעלה אותם כדי להמשיך חכמה, וְאִזְדַּעְזַע, שכן דרך החכמה להמשך בדינים, וע״כ מזדעזע בשעת המשכתם, כְּדֵין כֻּלְּהוּ מִזְדַּעְזְעָן וכו׳ וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּהַאי תַּנִּין הַגָּדוֹל. שמשום שכולם כלולים בו, ומקבלים שפעם ממנו, ע״כ המה מזדעזעים אתו.
מטוְהָאָרֶץ הָיְתָה תוֹהוּ וגו׳, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, חַבְרַיָּא לָעָאן בֵּיהּ, וְיַדְעִין בֵּיהּ, אֲבָל זְעִירִין אִינּוּן, דְּיַדְעִין לְרַמְּזָא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, בְּרָזָא דְּתַנִּין הַגָּדוֹל. וע״ד תָּנֵינָן, דְּכָל עָלְמָא לָא מִשְׁתַּלְשְׁלָא אֶלָּא עַל סְנַפִּירוֹי דְּדָא.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תהו וגו׳: אמר ר׳ שמעון, מעשה בראשית, החברים עוסקים בו ויודעים בו. אבל מועטים המה היודעים לרמז מעשה בראשית בסוד התנים הגדול. ועל זה למדנו, שכל העולם משתלשל ונמשך מן הסנפיר של זה, של התנין הגדול. וע״כ יש להבין, איך הוא נרמז בכל מעשה בראשית. פירוש. כיון שכל מעשה בראשית הוא בסוד החכמה, כמ״ש כולם בחכמה עשית. והתנים הגדול, הוא כללות החכמה, כנ״ל בתחילת המאמר, ע״כ בהכרח הכל נמשך ממנו. ודוקא מן הסנפירים שלו, שה״ס המלכות שלו, משום שאין הארת החכמה מתגלה רק מן המלכות (כנ״ל בראשית א׳ רע״ו ד״ה ועוד) וז״ש, דְּכָל עָלְמָא לָא מִשְׁתַּלְשְׁלָא אֶלָּא עַל סְנַפִּירוֹי דְּדָא.