התנינים

בא · лист 13 из 15
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
סחוִיאוֹרָא שְׁכִיכָא תָּב לְאַתְרֵיהּ, וְסַלְּקָא וְנַחְתָּא. וּבְגִין דְּמֵימוֹי שְׁכִיכִין, אָזִיל בִּשְׁכִיכוּ, וְהַאי הַתַּנִּים הַגָּדוֹל סַלְּקָא לְגַבֵּי אִינּוּן יְאוֹרִין, וַעֲשָׂבִין כֻּלְּהוּ מְגַדְּלָן סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא יְאוֹרָא שְׁכִיכָא וְאִלֵּין מְגַדְּלִין בְּכָל עִיבָר, כְּדֵין סַלְּקָא הַהוּא תַּנִּינָא וְאִתְרַבֵּי בֵּינַיְיהוּ, וְתָב לְכָל אִינּוּן יְאוֹרִין.
וִיאוֹרָא שְׁכִיכָא תָּב וכו׳: עוד יש לו אפשרות לקרב אל העשבים, הוא בשעה שיאור השוקט חוזר מן המלכות למקומו, שעולה ויורד. ומשום שמימיו שקטים הולך בשקט, והתנים הגדול עולה לאלו היאורים, ואינו שם ביאור השוקט. וכל העשבים גדלים מסביב אותו היאור השוקט, והם גדלים בכל צד, אז עולה תנין ההוא אל העשבים ומתגדל ביניהם. ואח״כ חוזר לכל אלו היאורים.
פירוש. כבר ידעת, שהעשבים, ה״ס האור שצמח מתוך החשך, (כנ״ל אות ס״ו) ומתוך שבכל פעם כשהתחתונים רוצים להמשיך החכמה מעלה למטה מתיבשים אלו העשבים שבמלכות, ע״כ, אע״פ שהם עצמם בחינת חכמה, מ״מ הם דוחים חכמה, ומאירים רק לצד ימין, להארת החסדים. ולפיכך כל הנמשכים מצד שמאל שנוטים לחכמה לא יוכלו לקרב לאלו העשבים. וז״ש מסטר שמאלא ולגו יְאוֹרָא שְׁכִיכָא נפקין בעירין לזנייהו ואזלין למקרב לְגַבֵּי דאינון עשבים ולא יכלין. שהוא מחמת שהם נוטים אחר חכמה, והעשבים דוחים הארת חכמה שבשמאל, ומאירים רק לימין בהארת החסדים, וכן, כל אלין יְאוֹרִין וכו׳: וסחרין לאינון עשבים ולא יכלין. חוץ מבעת שיאור השוקט עולה למלכות ומקבל הארת העשבים ושב למקומו, אז יכולים גם הנמשכים משמאל להנות מהארתם, כי להיותו בחינת כתר, אין פחד הדינים בעשבים, ואינם דוחים חכמה. וז״ש, וִיאוֹרָא שְׁכִיכָא וכו׳: וּבְגִין דְּמֵימוֹי שְׁכִיכִין וכו׳: שאין בהם דין, וְאִלֵּין מְגַדְּלִין בְּכָל עִיבָר העשבים שבסביבתו מאירים לכל צד, דהיינו אפילו לשמאל שאינם דוחים חכמה. כְּדֵין סַלְּקָא הַהוּא תַּנִּינָא וְאִתְרַבֵּי בֵּינַיְיהוּ, אז יכול התנים להתגדל בין העשבים, להויתם מאירים שם גם לצד שמאל. וְתָב לְכָל אִינּוּן יְאוֹרִין, וחוזר ומשפיע מהם לכל היאורים.
סטוַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, דָּא אִיהוּ נָחָשׁ בָּרִיחַ. אֲמַאי בָּרִיחַ. בְּגִין דְּסָגִיר לִתְרֵין סִטְרִין, וְלָא נָפִיק לְעָלְמִין אֶלָּא חַד זִמְנָא לְיוֹבְלָא.
וַיֹּאמֶר אלקים יְהִי מְאֹרֹת וגו׳: זהו נחש בריח. ולמה נקרא בריח. משום שסוגר ב׳ הצדדים, שהם ב׳ קוין ימין ושמאל, ואינו מניח שיתפשט קו הג׳ המכריע ביניהם. ואינו יוצא להזיק לעולם, אלא פעם אחת ביובל.
פירוש. כי הקליפה שכנגד ת״ת דקדושה, שהוא קו האמצעי, שנקרא והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה, דהיינו מן ימין אל השמאל, נקרא נחש בריח (כמ״ש בזהר שמיני דף מ״ב). דהיינו שהוא פוגם בקו האמצעי, ואינו מניחו שיכריע בין הקוין. וז״ש אֲמַאי בָּרִיחַ. בְּגִין דְּסָגִיר לב׳ סִטְרִין. להיותו סוגר ב׳ הקוין, ע״כ הוא הכנגד של קו האמצעי, הנקרא בריח, ולכן נקרא גם הוא בריח. ומפרש איך הוא מזיק לקו האמצעי, וְלָא נָפִיק לְעָלְמִין אֶלָּא חַד זִמְנָא לְיוֹבְלָא המוחין דבינה מכונים יובל. שבהם ג׳ קוין המכונים ג׳ זמנין. ואומר, שאינו יוצא להזיק אלא בזה שנאחז בקו שמאל דיובל המכונה חַד זִמְנָא, ואינו מניחו להתחבר בצד ימין.