Намокшая пшеница и зерно в блюде

Орах Хаим · симан 467 · лист 2 из 23
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דוְכָל זֶה בְּדָגָן שֶׁלֹּא נִתְבַּקֵּעַ שֶׁאֵין חִמּוּצוֹ נִכָּר, אֲבָל אִם נִתְבַּקֵּעַ שֶׁחִמּוּצוֹ נִכָּר — יָכוֹל לִמְכֹּר אֲפִלּוּ הַרְבֵּה לְנָכְרִי אֶחָד. וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִטְחֲנֵם הַנָּכְרִי וְלֹא יִהְיֶה חִמּוּצָם נִכָּר וְאַחַר כָּךְ יִמְכֹּר מֵהַקֶּמַח לְיִשְׂרָאֵל וְיֹאכְלֶנָּה בְּפֶסַח, לְפִי שֶׁכְּבָר אָסְרוּ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לִקַּח מִנָּכְרִי קֶמַח לְפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תנ״ג.
וְיֵשׁ אוֹסְרִין לִמְכֹּר הַרְבֵּה לְנָכְרִי אֶחָד, שֶׁחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִטְחֲנֵם הַנָּכְרִי וְלֹא יְהֵא חִמּוּצָם נִכָּר וְיִמְכֹּר הַקֶּמַח לְיִשְׂרָאֵל וְיַשְׁהֶה הַיִּשְׂרָאֵל אֶת הַקֶּמַח עַד לְאַחַר הַפֶּסַח וְיַעֲבֹר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא”. וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם אִם אֵין שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.
אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה, כְּגוֹן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח דָּגָן הַרְבֵּה שֶׁנִּתְבַּקֵּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמָכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין הַיִּשְׂרָאֵל קוֹנֶה חָמֵץ הַרְבֵּה בְּעֶרֶב פֶּסַח — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וְיָכוֹל לְמָכְרוֹ כֻּלּוֹ לְנָכְרִי אֶחָד (שֶׁהֲרֵי אַף אִם יִטְחֲנוֹ הַנָּכְרִי וְיִמְכֹּר הַקֶּמַח לְיִשְׂרָאֵל אַחַר זְמַן אִסּוּר חָמֵץ — לֹא יַעֲבֹר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה”, לְפִי שֶׁהוּא מֶקַח טָעוּת, שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַקֶּמַח הוּא מִדָּגָן שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו מַיִם — לֹא הָיָה לוֹקְחוֹ, שֶׁמִּן הַסְּתָם אֵין נֹחַ לְאָדָם לִקְנוֹת דָּבָר הָאָסוּר לוֹ לִקְנוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ״ח. וְאִם יִמְכְּרֶנּוּ לְיִשְׂרָאֵל קֹדֶם זְמַן אִסּוּר חָמֵץ גַּם כֵּן — לֹא יַעֲבֹר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא” מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל בְּסוֹף שָׁעָה ה׳ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל״ד. וְעוֹד, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין אָדָם עוֹבֵר בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא” אֶלָּא עַל חֲמֵצוֹ הַיָּדוּעַ לוֹ אֲבָל לֹא עַל חֲמֵצוֹ שֶׁאֵין יָדוּעַ לוֹ, וְקֶמַח זֶה אֵין הַלּוֹקְחוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָמֵץ).
אֲבָל אִם לֹא נִתְבַּקֵּעַ — לֹא יִמְכְּרֶנּוּ לְנָכְרִי מְכִירָה חֲלוּטָה, אֶלָּא יִמְכְּרֶנּוּ לְנָכְרִי הַמַּכִּירוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא יִגַּע בַּחֲמֵצוֹ אֶלָּא יִשְׁמְרֶנּוּ לוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח וְיַחֲזִירֶנּוּ לוֹ וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ״ח, אוֹ יְבַקֵּשׁ מִנָּכְרִי אַחֵר שֶׁיִּקַּח שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם וְיַבְטִיחַ לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר וְיִקַּח מִמֶּנּוּ לְאַחַר הַפֶּסַח וְיִתֵּן לוֹ רֶוַח כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, שֶׁמֵּעַתָּה אֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִמְכְּרֶנּוּ הַנָּכְרִי לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַפְסִיד הַנָּכְרִי מָעוֹתָיו. מִכָּל מָקוֹם, אֵין לִסְמֹךְ עַל הֶתֵּרִים הַלָּלוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה: