Намокшая пшеница и зерно в блюде

Орах Хаим · симан 467 · лист 23 из 23
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
סאאִם נִמְצְאָה חִטָּה אוֹ שְׂעוֹרָה בְּקוּעָה בְּפֶסַח בְּזֶפֶק הָעוֹף לְאַחַר שֶׁהִבְהֲבוּ אוֹתוֹ בָּאוּר לְהָסִיר נוֹצַת הָעוֹף — מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי הַחִטָּה אֵינָהּ אוֹסֶרֶת אֲפִלּוּ בְּצָלִי מַמָּשׁ יוֹתֵר מִכְּדֵי קְלִיפָה, וְכָאן הַזֶּפֶק הוּא הַקְּלִפָּה שֶׁמְּסִירִין וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ.
וַאֲפִלּוּ אִם הָעוֹף שָׁמֵן — אֵין לְהַחֲמִיר בּוֹ יוֹתֵר מִכְּדֵי קְלִיפָה, כִּי הַהִבְהוּב אֵינוֹ דּוֹמֶה כְּלָל לְצָלִי, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְהַבְהְבוֹ הַרְבֵּה בְּמָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא מַעֲבִירוֹ תָּמִיד הֵנָּה וָהֵנָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ס״ח:
סבוְאוֹתָהּ הַחִטָּה שֶׁנִּמְצֵאת בַּזֶּפֶק — צָרִיךְ לְשָׂרְפָהּ אֲפִלּוּ לֹא נִתְבַּקְּעָה אֶלָּא שֶׁנִּתְרַכְּכָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה, אֲבָל אִם הִיא שְׁבוּרָה — הֲרֵי נִכָּר שֶׁשָּׁלַט בָּהּ הָעִכּוּל עַד שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה, וַהֲרֵי זוֹ כְּפֶרֶשׁ וְנִפְקָע אִסּוּר חָמֵץ מִמֶּנָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְבַעֲרָהּ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ אוֹסֶרֶת אֲפִלּוּ כְּדֵי קְלִיפָה:
סגוְכָל זֶה בְּחִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁבְּלָעָן הָעוֹף כְּשֶׁהֵן שְׁלֵמִים וְלֹא לְעָסָן כְּלָל, וּלְכָךְ אֵינָן חֲשׁוּבִים כִּמְעֻכָּלִים עַד שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ שָׁם בְּמֵעָיו. אֲבָל אִם אָכַל מֻרְסָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִדְּבָרִים רַכִּים שֶׁבְּוַדַּאי נִלְעֲסוּ בְּפִיו, אִם שָׁהוּ בְּמֵעָיו כְּשִׁעוּר עִכּוּל, דְּהַיְנוּ מֵעֵת לְעֵת — הֲרֵי הֵם כִּמְעֻכָּלִים לְגַמְרֵי וְנִפְקָע מֵהֶם אִסּוּר חָמֵץ. וְאִם הֱקִיאָן דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת — נִפְקָע מֵהֶם אִסּוּר חָמֵץ. אֲבָל אִם בָּלַע חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וֶהֱקִיאָן כְּשֶׁהֵן שְׁלֵמִים, אַף שֶׁשָּׁהוּ בְּמֵעָיו יוֹתֵר מִמֵּעֵת לְעֵת — לֹא נִפְקָע אִסּוּרָן. וְכֵן אִם בָּלַע שְׁאָר אִסּוּרִין — דִּינוֹ כְּחָמֵץ בְּפֶסַח לְעִנְיָן זֶה:
סדכָּל מָקוֹם שֶׁמְּקִלִּין מֵחֲמַת הֶפְסֵד מְרֻבֶּה, אִם יָכוֹל לְהַשְׁהוֹת עַד לְאַחַר הַפֶּסַח אוֹ לִמְכֹּר לְנָכְרִי בְּפֶסַח וְלֹא יִהְיֶה שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה — אֵין לְהָקֵל:
סהכָּל מָקוֹם שֶׁמְּקִלִּין מֵחֲמַת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב — יֵשׁ לְהָקֵל אֲפִלּוּ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, שֶׁאַף הוּא בִּכְלַל יוֹם טוֹב לְעִנְיַן שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקכ״ט: