Намокшая пшеница и зерно в блюде

Орах Хаим · симан 467 · лист 4 из 23
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לִמְצֹא חִטִּים אֲחֵרִים לְפֶסַח — אֵין לוֹ לִסְמֹךְ עַל הַסְּפֵק סְפֵקָא לֶאֱכֹל מֵהֶם בְּפֶסַח, אֶלָּא יַשְׁהֶה אוֹתָם עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵד בִּשְׁהִיָּתָן:
טבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּתְלַחְלְחוּ מִקְצָת הַחִטִּים שֶׁבַּעֲלִיָּה, שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא נִתְלַחְלְחוּ גַּם הַשְּׁאָר וְאַחַר כָּךְ נִתְנַגְּבוּ. אֲבָל אִם לֹא נִתְלַחְלְחוּ בַּעֲלִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַרְבֵּה מְבֻקָּעוֹת שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ בְּעוֹדָן בַּגָּדִישׁ מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם הַשְּׁאָר שֶׁלֹּא נִתְבַּקְּעוּ מֻתָּרוֹת אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה, לְפִי שֶׁהַדָּבָר מָצוּי שֶׁבִּשְׁעַת הַגְּשָׁמִים עֶלְיוֹנוֹת הַגָּדִישׁ וְתַחְתּוֹנוֹת מִתְחַמֵּץ וּמִתְבַּקֵּעַ וְאֵין הַמַּיִם נוֹגְעִין בְּאֶמְצָעִיתוֹ כְּלָל:
ישָׁנָה שֶׁרַבּוּ בּוֹ הַגְּשָׁמִים וְיָרְדוּ עַל הָעֲרֵמוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת עַד שֶׁקְּצָת מֵהַשִּׁבֳּלִים שֶׁעַל הָעֲרֵמוֹת הָיוּ מַעֲלִין צְמָחִים — אַף עַל פִּי כֵן אֵין חוֹשְׁשִׁין לִסְתָם חִטִּים שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה כָּל שֶׁאֵין רוֹאִין בָּהֶם סִימַן חִמּוּץ, לְפִי שֶׁאָנוּ הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב וְאֵין הָרֹב מַחְמִיצִין. וְאַף אוֹתָם עֲרֵמוֹת שֶׁרָאִינוּ שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים — תּוֹלִין לְהָקֵל, שֶׁמָּא לֹא נִכְנְסוּ הַגְּשָׁמִים אֶלָּא בַּשִּׁבֳּלִים הָעֶלְיוֹנִים אֲבָל לֹא בְּבֶטֶן הָעֲרֵמָה, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר נִכְנְסוּ, שֶׁמָּא לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַחְמִיץ:
יאחִטִּים שֶׁבָּאוּ בִּסְפִינָה, אִם הֵם יְבֵשׁוֹת וְקָשׁוֹת וְלֹא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאִיתָן — אֵין מַחֲזִיקִין בָּהֶן אִסּוּר מִסָּפֵק לוֹמַר: שֶׁמָּא בָּאוּ בַּמַּיִם וְאַחַר כָּךְ נִתְנַגְּבוּ וְנִתְיַבְּשׁוּ. אֲבָל אִם נִשְׁתַּנָּה מַרְאִיתָן אוֹ שֶׁהֵן לַחוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְרַכְּכוּ — אָסוּר אֲפִלּוּ לְהַשְׁהוֹתָן:
יבדָּגָן שֶׁמְּחֻבָּר לַקַּרְקַע, אִם נִתְיַבֵּשׁ לְגַמְרֵי וְאֵין צָרִיךְ עוֹד לִינֹק מִן הָאָרֶץ — הֲרֵי הוּא כְּתָלוּשׁ וּמֻנָּח בְּכַד, וְיָכוֹל לָבֹא לִידֵי חִמּוּץ אִם יֵרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים:
יגיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹרוֹת מְלֵאִים חִטִּים — נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תל״ו, עַיֵּן שָׁם:
ידנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דְּבַשׁ בְּפֶסַח, שֶׁחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֵרְבוּ בּוֹ קֶמַח מֵחִטִּים שֶׁנִּרְחֲצוּ בְּמַיִם קֹדֶם הַטְּחִינָה. וַאֲפִלּוּ דְּבַשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁרָדָה אוֹתוֹ מִכַּוֶּרֶת שֶׁלּוֹ וְיָדוּעַ לוֹ שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב בּוֹ קֶמַח — אַף עַל פִּי כֵן אֵין לְאָכְלוֹ וְלֹא לִתְּנוֹ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל וְלֹא לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה מֵי דְּבַשׁ (שֶׁקּוֹרִין מע״ד) בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין שֶׁהוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל.