Намокшая пшеница и зерно в блюде

Орах Хаим · симан 467 · лист 12 из 23
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הָיְתָה חִטָּה זוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁלָּשׁוּ בָּהֶם הָעִסָּה וּכְבָר נִתְבַּקְּעָה שָׁם בְּתוֹךְ הַמַּיִם קֹדֶם שֶׁבָּאָה לְעִסָּה זוֹ, לְפִי שֶׁרְגִילִין יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר יָפֶה אֶת הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁאֲבוּ לְלִישַׁת הַמַּצָּה שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹכָם שׁוּם דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תנ״ה:
לווְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהָסִיר מִן הָעִסָּה אוֹ מֵהַמַּצָּה כְּדֵי נְטִילַת מָקוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּסִיר בִּמְקוֹם מַגָּעָהּ שֶׁל הַחִטָּה בְּרֹחַב גּוּדָל מִכָּל סְבִיבוֹתֶיהָ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא הָיְתָה הַחִטָּה כְּבָר בְּקוּעָה כְּשֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הָעִסָּה, וְאוֹסֶרֶת אֶת הָעִסָּה בִּמְקוֹם מַגָּעָהּ. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁחָמֵץ בְּפֶסַח אֵינוֹ אוֹסֵר בְּצוֹנֵן, מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי דֹּחַק הַלִּישָׁה מִתְמַצֶּה וְנִסְחָט מֵהַחִטָּה לְתוֹךְ הָעִסָּה כְּרֹחַב גּוּדָל מִכָּל סְבִיבוֹתֶיהָ. וּלְפִי מִנְהַג מְדִינוֹת אֵלּוּ הַדִּין כֵּן אֲפִלּוּ אִם לֹא נִתְבַּקְּעָה הַחִטָּה אֶלָּא שֶׁנִּתְרַכְּכָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם נִמְצֵאת חִטָּה בְּקוּעָה בָּעִסָּה, וּלְפִי מִנְהַג מְדִינוֹת אֵלּוּ אֲפִלּוּ לֹא נִתְבַּקְּעָה אֶלָּא שֶׁנִּתְרַכְּכָה — כָּל הָעִסָּה אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁלֹּא בְּמָקוֹם אֶחָד בִּלְבַד נָגְעָה הַחִטָּה, אֶלָּא כָּאן וְכָאן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה דֶּרֶךְ גִּלְגּוּלָהּ שֶׁל עִסָּה, וּבְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא נִסְחַט לְשָׁם מַשֶּׁהוּ מֵהַחִטָּה, וּלְפִיכָךְ יֵשׁ לְאָסְרָהּ כֻּלָּהּ אִם הוּא בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, שֶׁחָמֵץ בְּפֶסַח בְּמַשֶּׁהוּ. אֲבָל קֹדֶם הַפֶּסַח אֵין צָרִיךְ לְהָסִיר מִמֶּנָּה אֶלָּא כְּדֵי נְטִילַת מָקוֹם בִּלְבַד. וְאַף אִם נִמְצֵאת בָּהּ לְאַחַר אֲפִיָּתָהּ, דַּי בִּנְטִילַת מָקוֹם בִּלְבַד (עַיֵּן סִימָן תס״א).
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה — יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה. וְכֵן נוֹהֲגִין. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּהֶפְסֵד מְרֻבֶּה אוֹ שְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הַשְּׁנִיָּה. וְאַף בְּתוֹךְ הַפֶּסַח דַּי בִּנְטִילַת מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף נְטִילַת מָקוֹם אֵין צָרִיךְ:
לזוְאִם חָתַךְ עִסָּה אַחַת גְּדוֹלָה לְמַצּוֹת הַרְבֵּה וְנִמְצֵאת חִטָּה בְּקוּעָה בְּאַחַת מִן הַמַּצּוֹת, בֵּין שֶׁנִּמְצֵאת בָּהּ לְאַחַר אֲפִיָּתָהּ, בֵּין שֶׁנִּמְצֵאת בָּהּ בְּעוֹדָהּ בָּצֵק — הִיא אֲסוּרָה אִם נִלּוֹשָׁה בָּהּ הַחִטָּה בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, וּשְׁאָר הַמַּצּוֹת מֻתָּרוֹת.