Намокшая пшеница и зерно в блюде

Орах Хаим · симан 467 · лист 8 из 23
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כדהַטאב״ק דֶּרֶךְ לִשְׁרוֹתוֹ בְּשֵׁכָר בִּקְצָת מְקוֹמוֹת — צָרִיךְ לְסָגְרוֹ בְּחֶדֶר אוֹ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה לְפָנָיו. וְכֵן הַכַּרְכֹּם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין בּוֹ אִסּוּר:
כהחִטָּה אוֹ שְׂעוֹרָה שֶׁנִּמְצֵאת בְּתַבְשִׁיל בְּפֶסַח, אִם הִיא מְבֻקַּעַת מַמָּשׁ — כָּל הַתַּבְשִׁיל אָסוּר אֲפִלּוּ בַּהֲנָאָה, שֶׁחָמֵץ בְּפֶסַח בְּמַשֶּׁהוּ. אֲבָל אִם אֵינָהּ מְבֻקַּעַת מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְרַכְּכָה וְהִיא קְרוֹבָה לְהִתְבַּקֵּעַ — יֵשׁ מַתִּירִין הַתַּבְשִׁיל אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה אִם יֵשׁ בּוֹ שִׁשִּׁים כְּנֶגְדָּהּ, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא נִתְבַּקְּעָה עֲדַיִן אֵינָהּ חָמֵץ וַדַּאי אֶלָּא סָפֵק, וְלֹא הֶחֱמִירוּ לֶאֱסֹר בְּמַשֶּׁהוּ אֶלָּא בְּחָמֵץ וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁכָּל דָּגָן שֶׁנִּתְרַכֵּךְ בְּמַיִם כָּל כָּךְ עַד שֶׁהוּא רָאוּי לְהִתְבַּקֵּעַ — הֲרֵי זֶה חָמֵץ וַדַּאי מִן הַתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְבַּקֵּעַ עֲדַיִן, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי יָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ תֵּכֶף וּמִיָּד. וּלְפִי שֶׁעַכְשָׁו אֵין אָנוּ בְּקִיאִין מַה נִּקְרָא רָאוּי לְהִתְבַּקֵּעַ, לְפִיכָךְ כָּל שֶׁנִּתְרַכְּכָה הַחִטָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְבַּקְּעָה — נֶאֱסָר כָּל הַתַּבְשִׁיל אֲפִלּוּ בַּהֲנָאָה. וְאִם נִתְעָרֵב מַשֶּׁהוּ מִתַּבְשִׁיל זֶה לְתַבְשִׁילִין אֲחֵרִים — כֻּלָּם נֶאֱסָרִים בַּהֲנָאָה. וְגַם כָּל הַכֵּלִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּתַבְשִׁילִין אֵלּוּ בְּעוֹדָן חַמִּין שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — צָרִיךְ לְהַצְנִיעָן עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ״ז בְּחָמֵץ וַדַּאי, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לְהַתִּיר הַתַּעֲרֹבֶת בַּהֲנָאָה, אוֹ לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד אַחַר הַפֶּסַח לְאַחַר שֶׁיָּסִיר מִשָּׁם אֶת הַחִטָּה וִיבַעֲרֶנָּה.
וְכָל זֶה כְּשֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל חִטָּה אוֹ שְׂעוֹרָה מְרֻכֶּכֶת, אוֹ שֶׁנִּתְרַכְּכָה בְּתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל. אֲבָל אִם לֹא נִתְרַכְּכָה — אֵינָהּ אוֹסֶרֶת כְּלָל אֶת הַתַּבְשִׁיל אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה:
כווַאֲפִלּוּ חִטָּה מְבֻקַּעַת שֶׁנִּמְצֵאת בְּתַבְשִׁיל, שֶׁהַתַּבְשִׁיל אָסוּר אֲפִלּוּ בַּהֲנָאָה לְדִבְרֵי הַכֹּל, מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לְמָכְרָהּ לְנָכְרִי לְאַחַר שֶׁהֵסִיר הַחִטָּה מִמֶּנּוּ אִם הוּא חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ״ז.
וְיֵשׁ אוֹסְרִין. וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, וְאֵין לְשַׁנּוֹת אֶלָּא בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין הַחִטָּה בְּקוּעָה — יֵשׁ לְהַתִּיר לִמְכֹּר לְנָכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה מְאֹד. אֲבָל אִם אֵין שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה כְּלָל — אֵין לְהָקֵל: