Намокшая пшеница и зерно в блюде

Орах Хаим · симан 467 · лист 17 из 23
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְכָל זֶה כְּשֶׁהַיּוֹרָה הָיְתָה בַּת יוֹמָא מִבְּלִיעַת חָמֵץ בְּשָׁעָה שֶׁהִגְעִילוּהָ, אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה בַּת יוֹמָא, אַף אִם יָרְדוּ מֵי הַגְעָלָה לַבּוֹר בְּתוֹךְ הַפֶּסַח וְאֵין בְּמֵי הַבּוֹר שִׁשִּׁים כְּנֶגְדָּם — מֻתָּר לִשְׁתּוֹת מֵהַבּוֹר בְּפֶסַח אַף אִם לֹא נִתְעָרְבוּ יָפֶה מֵי הַהַגְעָלָה בְּמֵי הַבּוֹר, דְּכֵיוָן שֶׁהַיּוֹרָה לֹא הָיְתָה בַּת יוֹמָא — הֲרֵי הֶחָמֵץ הַבָּלוּעַ בָּהּ נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם בְּמֵי הַגְעָלָה, וְכָל נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם שֶׁנַּעֲשָׂה קֹדֶם הַפֶּסַח — אֵינוֹ חוֹזֵר וְנֵעֹר בְּפֶסַח.
(וּמִכָּל מָקוֹם, קֹדֶם שֶׁנָּפְלוּ מֵי הַגְעָלָה לְתוֹךְ מֵי הַבּוֹר — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמֵי הַגְעָלָה אַף שֶׁהֶחָמֵץ הָיָה נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם בָּהֶם, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תנ״ב):
מזאִם נִמְצֵאת חִטָּה בְּקוּעָה בִּבְאֵר בְּפֶסַח — אָסוּר לִשְׁאֹב עוֹד מַיִם מֵהַבְּאֵר כָּל יְמֵי הַפֶּסַח אַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁחָמֵץ בְּפֶסַח אֵינוֹ אוֹסֵר בְּצוֹנֵן, שֶׁמִּכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא נִשְׁרֵית שָׁם חִטָּה מֵעֵת לְעֵת.
אֲבָל אִם אֵין הַחִטָּה בְּקוּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְרַכְּכָה, אִם הוּא שְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא מַיִם אֲחֵרִים אֶלָּא עַל יְדֵי הַדְּחָק — יֵשׁ לְהַתִּיר מִכֹּחַ סְפֵק סְפֵקָא אַף בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַחֲמִיר בְּצוֹנֵן בְּפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וְאִם נִמְצֵאת פְּרוּסַת לֶחֶם אוֹ עִסָּה בַּבְּאֵר, אֲפִלּוּ אִם יָדוּעַ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּהָה שָׁם מֵעֵת לְעֵת, וְהוּא מָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַחֲמִיר בְּצוֹנֵן — אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמֵי הַבְּאֵר אֶלָּא עַל יְדֵי סִנּוּן אֲפִלּוּ נִמְצְאוּ קֹדֶם הַפֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:
מחמִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁאֹב בְּפֶסַח מִבְּאֵרוֹת שֶׁל נָכְרִים, אוֹ מִבְּאֵרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִזְהָר בָּהֶן מֵחָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה — טוֹב שֶׁיְּסַנֵּן הַמַּיִם בְּבֶגֶד נָקִי בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוֹאֵב. אֲבָל מֵעִקַּר הַדִּין אֵין מַחֲזִיקִין אִסּוּר מִסָּפֵק:
מטבָּשָׂר חַי שֶׁנִּמְצָא עָלָיו חִטָּה בְּקוּעָה קֹדֶם מְלִיחָתוֹ, אִם הַחִטָּה הִיא מְנֻגֶּבֶת וְגַם הַבָּשָׂר הוּא מְנֻגָּב בַּמָּקוֹם שֶׁנָּגְעָה בּוֹ הַחִטָּה — אֲפִלּוּ הֲדָחָה אֵין צָרִיךְ.