Намокшая пшеница и зерно в блюде

Орах Хаим · симан 467 · лист 5 из 23
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל קֹדֶם הַפֶּסַח, אֲפִלּוּ דְּבַשׁ שֶׁל נָכְרִי — מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה מֵי דְּבַשׁ לִשְׁתּוֹתוֹ בְּפֶסַח, שֶׁאַף אִם נִתְעָרֵב מְעַט קֶמַח בְּתוֹךְ הַדְּבַשׁ — הֲרֵי הוּא מִתְבַּטֵּל בְּשִׁשִּׁים בְּתוֹךְ הַמַּשְׁקֶה קֹדֶם הַפֶּסַח, וְאֵינוֹ חוֹזֵר וְנֵעֹר בְּפֶסַח.
וַאֲפִלּוּ דְּבַשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁבִּשְּׁלוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח — מֻתָּר לְאָכְלוֹ בְּפֶסַח, שֶׁאַף אִם הָיָה בְּתוֹכוֹ מְעַט חָמֵץ — הֲרֵי הוּא נִתְבַּטֵּל בְּתוֹכוֹ בְּשִׁשִּׁים, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא חֲשַׁשׁ חִמּוּץ.
וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִשִּׁשִּׁים. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה אוֹ בִּמְקוֹם מְנִיעַת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב:
טווְכָל זֶה בִּדְבַשׁ שֶׁמְּבִיאִין בְּכֵלִים קְטַנִּים, שֶׁכְּבָר הֻבְדַּל מִן הַשַּׁעֲוָה, וּלְכָךְ יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא עֵרְבוּ בּוֹ קֶמַח כְּדֵי שֶׁאַף הַקֶּמַח יִתְהַפֵּךְ לִדְבַשׁ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַדְּבַשׁ לְהַחֲזִיר אֶת הַדָּבָר הַנּוֹפֵל לְתוֹכוֹ וּלְהָפְכוֹ לִדְבַשׁ. אֲבָל דְּבַשׁ שֶׁמְּבִיאִין בְּחָבִיּוֹת מִן הַכַּוֶּרֶת שֶׁעֲדַיִן הוּא מְעֹרָב בְּתוֹךְ הַשַּׁעֲוָה — אֵין דֶּרֶךְ לְעָרֵב בּוֹ קֶמַח, וּלְכָךְ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה בְּתוֹךְ הַפֶּסַח אוֹ לְאָכְלוֹ בְּעֵינוֹ.
וְיֵשׁ מַחֲמִירִין שֶׁלֹּא לְאָכְלוֹ בְּעֵינוֹ, וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה בְּפֶסַח. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא לְאָכְלוֹ בְּעֵינוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִתְבַּשֵּׁל קֹדֶם הַפֶּסַח.
אֲבָל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה, הַמֵּקֵל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין לָנוּ שְׁתִיָּה אַחֶרֶת בְּפֶסַח — לֹא הִפְסִיד, וְשֶׁבַח כְּבוֹד יוֹם טוֹב בְּיָדוֹ:
טזוְכָל זֶה בִּסְתָם מְקוֹמוֹת, אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיָּדוּעַ בְּבֵרוּר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְעָרֵב בַּדְּבַשׁ שׁוּם קֶמַח — יֵשׁ לְהַתִּיר שָׁם אֲפִלּוּ הַדְּבַשׁ שֶׁהֻבְדַּל מֵהַשַּׁעֲוָה אַף לְאָכְלוֹ בְּעֵינוֹ.
וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁיָּדוּעַ שֶׁדֶּרֶךְ הַנָּכְרִים לְעָרֵב הַרְבֵּה קֶמַח בַּדְּבַשׁ עַד שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ בַּדְּבַשׁ שֶׁהֻבְדַּל מֵהַשַּׁעֲוָה שֶׁמָּא עֵרְבוֹ בּוֹ כָּל כָּךְ קֶמַח עַד שֶׁאֵין בְּהַדְּבַשׁ שִׁשִּׁים כְּנֶגְדּוֹ — אֵין לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה אֲפִלּוּ קֹדֶם הַפֶּסַח.
אֲבָל מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח. וְאִם נָפַל לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל בְּפֶסַח — הֲרֵי הוּא מִתְבַּטֵּל אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִשִּׁשִּׁים אִם יֵשׁ שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה אוֹ מְנִיעַת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לִסְמֹךְ עַל הָאוֹמְרִים שֶׁכָּל אִסּוּר שֶׁנּוֹפֵל לְתוֹךְ הַדְּבַשׁ וְנִתְהַפֵּךְ לִהְיוֹת דְּבַשׁ נִפְקָע אִסּוּרוֹ מִמֶּנּוּ וַהֲרֵי הוּא הֶתֵּר גָּמוּר.